הרמב"ם כתב על הדלקת הנרות 'לא ידליק ולא יאחר', ומבארים המפרשים שהוא מסתמך על המעשה הנ"ל של הגמ'.
מכאן, אומר הכס"מ, שהרמב"ם למד את המעשה בגמ' – באשתו של רב יוסף שהיתה מאחרת להדליק – בנרות חנוכה, ולא כרש"י שלמד את כל המעשה בנרות שבת. והמדובר הוא שהיתה מדלקת מאוחר נרות חנוכה, ואמר לה שהזמן הוא משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק.
ושמא תאמר, הרי המעשה באשתו של רב יוסף מוכיח שמדובר בנרות שבת ולא בנרות חנוכה, שכן שם מדובר שההדלקה היתה מוטלת עליה, ואין דבר זה מצוי אלא בנרות שבת ולא בנרות חנוכה שהדלקתם מוטלת על הבעל ?
אין זה קשה כלל, שכן ה'בן איש חי' כותב בהלכותיו שאם הבעל הוא סגי נהור (עיוור), טוב שהאשה תדליק ולא הבעל; ורק אם אין לו אשה או שאשתו לא יכולה להדליק כגון שהיא לא בבית וכדומה, אז אומרים לו שהוא ידליק על אף הכל. והרי רב יוסף היה סגי נהור (כדמוכח בהחובל בב"ק פ"ז ע"א ורש"י שם, וכן בקידושין ל"א ע"א ורש"י שם, וכן תוספות בב"ק ג' ע"ב, וכן רש"י עירובין נ"ד ע"א, ועוד)
ובתור שכזה היה פטור מהדלקת הנרות כמו שפסק ב'בן איש חי', והיה מטיל את מצוות ההדלקה על אשתו.
הדלקת נרות חנוכה בערב שבת לדעת הרמב"ם
הר"ן שואל אליבא דדעת הרמב"ם כיצד אפשר להדליק נרות חנוכה בערב שבת – שכן אם נסבור דלא כמו הרמב"ם, שזמנה הוא לאו דוקא משתשקע החמה, אלא אפשר גם להדליק קודם או אחר כך, אז אתי שפיר בהדלקת הנר בערב שבת, שידליקו קודם השקיעה ויוצאים בזה י"ח; אבל אם נאמר שזמן הדלקה הוא כמו שהרמב"ם אומר, שהיא עם השקיעה ועד שתכלה רגל מן השוק בלבד, ואי אפשר להדליק קודם זמן זה או אחריו כלל – קשה, איך נוכל להדליק נרות חנוכה בערב שבת?
אלא, אומר הר"ן וז"ל :
"לאו למימרא שלא יהא רשאי להקדים אלא קודם, דשבת יוכיח! וכו', אלא יכול להקדים. אבל מדברי בעל ההלכות נראה דדוקא נקט משתשקע החמה, ובערב שבת מדליק אחר השקיעה, ומפני שהוא סובר כדעת רב יוסף שאמר משהכסיף העליו וכו'. כלו', שיש הרוצים להסביר בדעת הרמב"ם שבאמת זמן זה הוא דוקא גם בערב שבת, ונרות חנוכה ידליק עם השקיעה ולאחריה למרות שהוא ערב שבת, והרמב"ם יסבור כדעת רב יוסף בגמ' לגבי בין השמשות, שלכל בין השמשות יש דין של יום גמור. אבל אין הדברים מחוורים כלל, כיון שהרמב"ם לא כן סובר לגבי בין השמשות, אלא הוא סובר שמהשקיעה הוא לילה גמור – על כן, מסביר בספר 'מעשה רוקח' שהרמב"ם לא דיבר אלא על שאר ימי השבוע בלבד, אבל בערב שבת שיש בו גם דין תוספת שבת דרבנן לפני השקיעה, ידליק לפני השקיעה, וייחשב לו כאילו הדליק עם השקיעה (וכעין זה מצאנו הגדרה ב'ידות הכלים' ככלים).
דעת המרדכי על זמן ההדלקה
המרדכי כותב שהביאור במה שהגמ' אומרת מצותה משתשקע החמה הוא מסוף השקיעה, כלומר מסוף שקיעת החמה, כלומר מצאת הכוכבים. והגאון מוילנא מביא ראיה מהמרדכי, לא המרדכי הזה אלא מרדכי אחר, שהזמן הוא עם השקיעה ממש.
