דברי מרן הרב זצוק"ל:
כתוב על יעקב אבינו, שיעקב אבינו אומר כשרוצה לברך את השבטים: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים, הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם".
בהתחלה כתוב "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים", הוא לא אמר "האספו בני יעקב ואגידה לבני ישראל" כמו שאומר אחר כך "הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם"?
אז האלשיך הקדוש מקשה את זה. הגמרא אומרת שאמר להם שמא יש בקרבכם שאתם לא מאמינים, אז שמא יש משהו שעושה איזה עוון, אז אמר להם "שמע ישראל ה' אלקיכם ה' אחד" אז אמר להם "שמעו" כנגד "שמע ישראל" והזכיר בשם "שמע ישראל".
רש"י אומר, רצה יעקב אבינו לגלות את הקץ. שני קיצים רצה לגלות. האספו ואגידה לכם. קץ של גלות מצרים וקץ של המשיח. אז כתוב "ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה" והתחיל לומר להם דברים אחרים מה שיקרה אתכם באחרית הימים, ככה יקרה וככה יקרה. ואחר כך שוב פעם אמר: הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל יעקב אביכם".
אז אומרים חז"ל, מובא במדרש רבה, "האספו ואגידה" – תהיו כאסופה אחת ואגודה אחת, הקבצו כולכם, שמרו את כל התורה ואת כל המצוות. כשעם ישראל מאוחד, מלוכד, מחובר, אומר האר"י הקדוש, אחד עושה מצוה והשני עושה מצוה. אחד לומד תורה, גמרא שבת ואחד לומד גמרא חולין.
אדם כשמקיים "ואהבת לרעך כמוך" אז בזכות זה יכול לקיים את כל התרי"ג מצוות, מקבל זכויות של כל הש"ס כולו שגמר את כל התורה כולה. בזכויות ולא בפועל. כשיש "האספו", כשיש "הקבצו" – כשמתחברים ביחד, אז אין "נסתלקה ממנו שכינה" אז יש שכינה בעם ישראל, יש קדושה בעם ישראל.
ועל זה אומר התרגום יונתן בן עוזיאל, פסוק שאנחנו רגילים תמיד לומר אותו "לישועתך קויתי ה' – לפורקנך סבירית ה'", אז אומרים המפרשים: דן – הכוונה על שמשון, לישועתך קויתי ה', אומר התרגום יונתן בן עוזיאל – " אמר יעקב כד חמא ית גדעון בר יואש וית שמשון בר מנוח דקיימין לפרוקין", ראה את גדעון שלוחם ומנצח, ראה את שמשון בגבורה שלו מנצח, אמר לבניו – גדעון לא ניצח בכח שלו, שמשון לא נצח בכח שלו – אמר להו, בניי, לפורקנך סברית ה', "לא לפורקניה דגדעון אנא מסכי ולא לפורקניה דשמשון אנא מודיק דפורקנהון פורקן דשעתא אלהין לפורקנך סכית ואודיקית ה' דפורקנך פורקן עלמין"!
אתה, הקדוש ברוך הוא נתת להם את הכח ואת הגבורה לגדעון ולשמשון, וגם הם לפורקנך סברית ה', גם הוא שמשון כמו שאומר רש"י – נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו, ויאמר חזקני נא אך הפעם, תפילה לקדוש ברוך הוא, לבורא עולם. כשאדם בוטח בכחו אז מנקרים לו את עיניו, הוא מנקר את עצמו! אדם כשבוטח בקדוש ברוך הוא, לפורקנך סברית ה', בוטח בקדוש ברוך הוא, סומך על הקדוש ברוך הוא, אז אומר יונתן בן עוזיאל, אומר יעקב, רבונו של עולם, אנחנו בוטחים בקדוש ברוך הוא, לפורקנך סברית ה', ולפורקנך סברית ה' ופורקנא לעלמין! תגאול אותנו לעולמים.
אנחנו לא רוצים ביום חמישי לצום. (צום עשרה בטבת – צ.ה.) לא רוצים! אנחנו רוצים שתבוא הגאולה, שיבוא המשיח, ויהפך היום הזה ליום טוב, לימים טובים, לששון ולשמחה, והאמת והשלום אהבו, אמת זו תורה, שלום בתוך עם ישראל, זה עיקר העיקרים שיהיה ריבוי לימוד תורה, זה מה שמביא לשלום.
ו"לפורקנך סברית ה'" – אנחנו לא סומכים לא על פוליטיקאים ולא על אנשים שבתוכנו שלא מאמינים בקדוש ברוך הוא, אנחנו לא סומכים על אנשים של חוץ לארץ, לא לנשק ולא לכח, אנחנו: "לפורקנך סברית ה'".
ו"טוב לחסות בה'", ו"הבוטח בה' – חסד יסובבנהו".
יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה מייד! עכשו! לפני עשרה בטבת, ויהפוך לנו ה' לימים טובים והאמת והשלום אהבו.
