• האבילות שלנו על חורבן בית המקדש היא במשך כל השנה כולה אך היא באה לידי ביטוי במיוחד בתקופה של בין המצרים. ישנם דברים שאנחנו עושים במהלך השנה כזכר לחורבן ואחד מהם הוא השארת אמה על אמה לא מסוידים בבית.
• החיוב להשאיר אמה על אמה הוא מעל פתח הכניסה לבית ולא צריך להשאיר בכל חדר בבית. אמנם ישנה מחלוקת האם צריך להשאיר מעל הפתח ממש או שמספיק ממול לפתח. אך למעשה אין נפקא מינה בניהם.
• בבית הכנסת, בסוכה וכדו'? אינו צריך להשאיר אמה על אמה. בישיבות, בצבא וכדו'- אינו צריך להשאיר אמה על אמה כיוון שהמקום שייך לראש הישיבה. אמנם שוכר צריך להשאיר בביתו אמה על אמה שאינה מסויידת.
• דבר נוסף אותו אנחנו נוהגים לעשות זכר לחורבן הוא להשאיר מקום בסעודה ולא להגיש את כל הכלים שיש ברשותינו כיוון שזה משמח. גם אשה שיש לה תכשיטים- לא תלבש את כולם בפעם אחת אלא תשאיר תמיד תכשיט שאינה לובשת.
• חתונה הוא זמן של בניין בית מחורבות ירושלים אך גם אז אנחנו נוהגים דברים זכר לחורבן. מנהג עתיק יומין הוא שימת אפשר מקלה בראש החתן ומנהג נוסף שנהגו בו כל ישראל הוא שבירת כוס שמסמלת את הצער על החורבן.
