(שמות י"ד, ג', פרשת בשלח): "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר".
אומר רש"י שהכוונה: "על בני ישראל". ואומר תרגום יונתן בן עוזיאל דבר פלא, הרי הפשט הוא שאם כתוב "לבני ישראל" הכוונה היא שדיבר לבני ישראל! איפה ראה אותם?? על זה אומר התרגום יונתן בן עוזיאל, "לדתן ואבירם מבני ישראל דאשתיירו במצרים"; דתן ואבירם לא יצאו עם כל עם ישראל, אמר פרעה "לבני"… אל אלה השניים, מה קרה?? הם נבוכים בארץ!
ואיך אם ככה המצב, אם נשארו במצרים, איך ראינו אותם אחר כך במדבר? אלא שכשפרעה רדף אחרי בני ישראל, גם הם רדפו אחרי בני ישראל, וכשפרעה טבע בים, גם הם היו צריכים לטבוע בים, הם היו יותר גרועים מפרעה! אלא שבאותו הרגע הם חזרו בתשובה, אמרו: חטאנו עוינו פשענו, רבונו של עולם! די! די! די! אנחנו בסדר גמור! והקדוש ברוך הוא אל רחום וחנון, לא רצה שיגידו שכמו שהמצרים מתים גם היהודים מתים, הנה גם יהודים מתו – ועזב אותם.
