תקציר
• הרמב"ם כותב כך: מצוות עשה להתוודות לפני ה' אחר שמוציאים כל המתנות שבזרע הארץ. וזה נקרא וידוי מעשרות. הרמב"ם כלל את הבעור מעשרות והוידוי מעשרות במצוה אחת. אחרי שאתה מבער את המעשרות אז אתה בא בוידוי, כלומר הוידוי והבעור היא מצות עשה אחת. כותב הרמב"ם ואין מתוודים וידוי זה בשנה שמפרישים בה מעשר עני.
אמר כי תחלל לעשר ואמרת לה' אלוקיך בערתי הקודש מן הבית. מתי מתוודים? ביום טוב אחרון של פסח של שנה שביעית. שנא' כי תכלא לעשר – רגל שכל המעשרות כלים בו. כך אומר הרמב"ם. אבל הרמב"ם הזה במחלוקת, האם מתוודים בערב שביעי של פסח או בערב פסח?
יש במשניות גירסה שוידוי הוא בערב פסח. גירסה של הרמב"ם מתוודים בערב שביעי של פסח. בשו"ע סימן של"א כתב כך: לא יתודא עד שלא ישאר אצלו אחד מן המתנות ערב יו"ט האחרון היה הבעור ולמחר מתוודים.
בחוברות שלנו כתבנו שיבער חמץ ויבער המעשרות כבר בערב פסח, לכאורה זה כמו הרמב"ם בניגוד מה שכתוב במשניות. אנחנו עוד נחזור לקטע הזה.
• יעלה ויבא זה של חול המועד יש לו דין מיוחד, לא דין כמו של ר"ח. בר"ח לא אמרת יעלה ויבא בליל ר"ח אז לא אמרת אין מקדשים את החודש בלילה, לא אמרת אז גמרנו. אבל יעלה ויבא של הלילה של חול המועד אם אדם לא אמר יעלה ויבא וגמר את התפילה, אז אם הוא נמצא עדין באלוקי נצור או אמר יהיו לרצון אמרי פי האחרון חוזר לרצה. אבל אם אמר יהיו לרצון אמרי פי האחרון למרות שלא עשה עושה שלום האחרון חוזר לתחילת התפילה.
ואם אדם נזכר ממודים עד יהיו לרצון האחרון חוזר לרצה. אבל אם אדם אמר ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון ולא אמר מילת מודים, לא אמר מודים אז במקום יאמר יעלה ויבא.
ובזה גם המשנ"ב גם יודה בדבר הזה, למרות שדעת המשנ"ב שהגאון חולק זה לא מדויק, הגאון יודה והמשנ"ב יודה שבמקום הזה שיאמר למה שאין לו מה לתקן ודעתו כדעת הרב ויא שיכול לומר במקום שחייב לחזור כל עוד שלא התחיל ברכה שלאחריה יכול לומר במקום יעלה ויבא. אבל אם הוא אמר ברוך אתה ה' ועוד לא אמר המחזיר שכינתו לציון.
יש מי שאומר תגיד המחזיר שכינתו לציון ותגיד יעלה ויבא ויש מי שאומר לא, עיקר זמנה ומקומה בעבודה, אז תגיד למדני חוקך, כך אומר הריטב"א ואח"כ תחזור ותגיד רצה ותגיד ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון. פה למשל אם אדם אמר ברוך אתה ה' רצה להגיד למדני חוקך, אמר המחזיר, אמר מילה אחת, לא יגיד למדני חוקך, לא. תגיד המחזיר שכינתו לציון ויתחיל (מודים) יעלה ויבא.
• היה אומר ע"ה הרב ציון חזן ע"ה שהיה תלימדו הותיק של בעל הבן איש חי אמר אילו היהודים בא"י בזמן ירמיה הנביא היו שומעים לירמיה הנביא כמו שאנשי בגדד שומעים לבעל בן איש חי לא היה חורבן.
הדפיסו סידור חוקת עולם, כל ההלכות שיש בחוקת עולם זה הלכות מהרב ניסים עיני יש שם ההלכות ברורות ונפלאות, שמה עשה שישה כרכים של סידור תפילה.
שחרית לבד, חול לבד, שבת לבד חגים לבד ט' באב לבד, עשה הכל לבד. והכניס שמה את ההלכות. הכניס הרבה הלכות שמה. וכל ההלכות שמה מוסמכים מרבי ניסים עיני שהיה תלמידו הותיק.
וגם כשבא לארץ נכנס לישיבת בית אל ישיבת המקובלים אז הדפיסו את זה והפיצו את זה לחו"ל, למכור להסחר אז פעם ראשונה הדפיסו שם השם בשילוב עם שם הויה ושם אדנות.
בא מומחה לספרים והביא ספר אחד חוקת עולם הביא לבעל הבן איש חי אמר לו הנה תראה את הספר חדש. הוא ראה אמר איזה יופי יש כאן שילוב הויה אדנות איזה יופי, יפה מאד שמח שמחה גדולה. ביום שבת אמר רבותי, אתם יודעים בירושלים הדפיסו סידור עם שילוב הויה אדנות, חוקת עולם. אנשים שהיו בדרשה הלכו במוצאי שבת אצל מוכר הספרים. תמכור לנו. הראשון בא לקנות מכר לו מחיר הספר. השני מחיר הספר, אח"כ ראה שבאים בקבוצות העלה את המחיר. ושילמו לו, שימו לו וגמרנו. עשירים באו לחנות בבוקר, ב9 בבוקר בקשו חוקת עולם, אמר להם נגמר. מה נגמר? מכרתי. למי מכרת? להם. למה לא שמרת לנו? למה לא באתם, אמרו היום שמענו את זה שאמר הבן איש חי, מה אתמול לא הייתם בדרשה? הפסדתם…
הלכו העשירים לבעל הבן איש חי והתלוננו לפניו, זה מוכר הספרים הפקיע מחיר, הונאה. אמר להם אין הונאה לספרי קודש, אבל קרא את מוכר הספרים אמר לו תגיד לי אם אני לא הייתי דורש היית יכול העלות את המחיר? אמר לו לא. אחרי הדרשה שלך כולם באו לקנות. אמר לו א"כ מגיע לי אחוזים. אתה הרווחת ממני מגיע לי אחוזים, אמר נכון אדוני הרב מגיע לרב אחוזים אמר אני מגיע לי מה שמעבר למחיר הקרן שלך. זה מגיע לי זה בזכותי. אעפ"כ שטות לקבל יותר, השאר תחזיר למי שמכרת. אמר אני יודע למי מכרתי? אני לא יודע… אמר לו תעשה מודעה לצרכי ציבור ומי שתובע אותך אתה תשלם לו. אמר שהוא מוכן והלך.
אמרו בשמו שאם היו שומעים לירמיה כמו ששמו על חוקת עולם לא היה חורבן ולא היה שום דבר. עד כדי כך היו. ואז כתב כמה הלכות שלא מצאו חן בעיני היה שם משכיל אחד שהי מנהל בית ספר אליאנס לא מצא חן בעינו שהרב בעל הבן איש חי עוסק בצרכי ציבור ומעורר אותם ומעודד אותם אז כשנסע לא"י בעל הבן איש חי הוא נסע אומר שלקיים בו הרבה מצוות אז שאלו אותו למה אתה נוסע? אמר תרו"מ לא קיימתי, אמר תעשה שליח, היה בחברון האב סימני ע"ה אמר תקנה קרקע בא"י על שמו של בעל הבן איש חי ויפריש תרו"מ כשליח. אמר כל אחד מעשה עביד לא מוצא עושה שליח, אז כתב על זה פסק ארוך מה זה לא מוצא מצא עביד בפועל או לפי ההלכה לא מוצא מעביד? ומביא הסבר על חלה והאריך בדבר הזה, אמר אני אעלה אז עלה בכבודו ובעצמו והלך.
והשיר הידוע שאומרים ואמרתם כל החי רבי שמעון בר יוחאי זה חובר בשנת תרכ"ו כשבא בעל הבן איש חי פעם ראשונה לארץ הוא חיבר את השיר הזה וכולם שרים אותו בלג בעומר וחושבים שזה מי יודע איזה אחד ראשון כמו רבי שמעון נמשחת אשריך זה רבי שמעון דוד חיבר אותו שהיה אחר ממפרשי הזוהר, אז חושבים ככה אבל זה הוא חיבר אותו והוא התקבל העולם כולו אשכנזים וגם ספרדים שרים אותו בצורה כאילו …(לא ברור) ואז כשחזר לבבל ראה שהרשע הזה רוצה לשנות סדרים צעק ואמר לא תשמעו בקולו, לחזור לחומרות לחזור לחסידות והרשע הזה כתב נגדו בעיתונים נגד בעל הבן איש חי. היה עיתון הלבנון כתב נגדו בחריפות וביזה אותו ובעל הבן איש חי אמר כפרת עוונות.
היה לרב יצחק ניסים אח היה חכם גדול פיקח גדול והוא היה חריף גדול. אז כתב מכתבים ללבנון ואמר אני אחרים את כל עיתון הלבנון אם לא תתנו מודעה אחרת, תחזרו בכם. לא שמעו בקולו אז שלח לא"י מכתב כל הרבנים בארץ שלחו מכתבים אנחנו נחרים לא יכניסו עיתון לבנון, מה אתם תבזו את בעל הבן איש חי? אח"כ חזרו וכתבו.. אח"כ האדם הזה אמא שלו מתה, שאלו את הבן איש חי נלך למנין? מנין מסכן, אבל, אמר תלכו מסכן רחמנות. רבי יהודה ניסים אמר לא ללכת שידעו כולם שמי שחולק על ת"ח אימו תמות ולא יהיה לו מנין אח"כ הוא ימות ולא יהיה לו מנין. אז הלכו סיפרו לרשע הזה, מה הוא מקלל אותי? היה עושה לו משפט ממציא כל מיני דברים. בקיצור אמרו לו אין לך תקנה עד שתסתלק מכאן הלך משמה ונסגרה אליאנס וכל הדברים האלה כולם.
