אומר ה"אור החיים" הקדוש על 'אם בגפו יבוא בגפו יצא, אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו';
הפשט הוא אם בגפו יבוא – בא לבד יוצא לבד, ואם בעל אשה – ויצאה אשתו עמו.
שואל הרמב"ן נחמני ושואל רש"י: אשתו מה נכנסה בתמונה? הוא קנה עבד עברי, מה נכנסה אשתו בתמונה? בעניין?
אומר רש"י: מכאן שהאדון חייב גם במזונות של אשתו, אשתו היהודייה; 'ויצאה אשתו עמו', גם האדון מביא את הבעל ומביא את האשה, האשה לא צריכה לעבוד, קנית עבד עברי, לא קנית אמה העברייה, וכי אשה גדולה אחרי גיל… אי אפשר שפחה יהודייה רק עד גיל אחת עשרה וחצי, ואשה גדולה לא עובדת ורק אוכלת; יאמר: תראי, את אוכלת חינם… אומרים לו:, נכון היא אוכלת חינם, אבל התורה חייבה אותך בדבר הזה.
ואת מי מוכרים? מי העבד הזה? "נמכר בגנבתו"! איזה עשיר, איזה יראה גוי בזול ויהודי ביוקר; גוי – יגיד עליו ישר, ויהודי – גנב, מביא אותו לביתו עם אשתו ועם בניו להאכיל אותם ולהשקות אותם, איזה אדם יעשה את המעשה הזה?!
אדרבה! באה התורה ללמד אותנו: יש לך אפשרות לקחת אדם שגנב, ולחנך אותו ולהדריך אותו וללמד אותו בדרך התורה והיראה, לקרב אותו; תביא אותו אליך לבית! מי יקח וירצה להכניס גנב לבית שלו, הוא יגנוב לו את כל הרהיטים ויגנוב לו את כל כספו, אני יודע מה עוד שהוא יעשה לו?!
לא! אתה תכניס אותו, ותפרנס אותו ותפרנס את בניו ואת אשתו, וכשיראה אותו העבד שאתה כל כך מתנהג אתו יפה בדרך התורה והירה, אז אתה לא צריך לחנך אותו וכבר יראה אותך ויתחנך וילך בדרך התורה והיראה.
