דברי מרן הרב זצוק"ל –
כל המפרשים שואלים: אחרי מתן תורה ואחרי עשרת הדברות היו צריכים לכתוב: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", "והיה אם שמוע תשמעו", ואילו כאן התורה כתבה מייד אחרי עשרת הדברות: "ואלה המשפטים אשר תשימו לפניהם", ישר מריבות האחד עם השני! וכי יעלה על הדעת שמיד אחרי המעמד הנשגב של מתן תורה יריבו?! וכי יתקוטטו?? על מה יריבו? על מה יתקוטטו?? על מה יש להם להתקוטט ולריב??
ומה עוד, שיתרו צריך לבוא ולתת עצות למשה רבנו שיעמיד שופטים מיוחדים… על מה?? על מה יש להם לריב ולהתווכח בדברים האלה כולם??
אומרים דרך פירוש: הגמרא אומרת: "הרוצה להחכים – יעסוק בדיני ממונות", מי שרוצה להיות "חסיד" – יעסוק בדיני ברכות, ומי שרוצה להיות "חכם" – יעסוק בדיני ממונות! מה הפירוש שיעסוק בדיני ממונות??
אלא הפשט הוא שילמד שולחן ערוך חושן משפט וישאל שאלות וילמד תשובות מה הטוען טוען ומה התובע תובע ומה הנתבע ישיב ואיך תופסים ואיך חוקרים… זה הפשט. אבל היה יהודי שהגיש תביעה לבית דין נגד מישהו, הוא טען טענות שונות ובסוף התובע יצא צודק. אחרי שבוע הוא שוב הגיע והגיש תביעה, ושוב טען טענות והועלו דיונים רבים ובסוף יצא צודק. אחרי תקופה הוא שוב הגיש תביעה פעם שלישית, והדיין כבר התעצבן: מה אתה תובע כל הזמן?! איזה אדם "לא טוב" אתה?! בא כל הזמן לבית דין?! מה יש לך?! אמר לו אותו תובע, אדוני! אני באתי כנתבע או כתובע?? אני בא כתובע! רודפים אותי אז אני תובע! וכי לא אבוא לבית הדין?? ועוד, הרי כבוד הרב נוכח לראות שכבר פעמיים יצאת צודק! אמר לו הדיין, האמת אתך וענית לי נכון. אמר לו התובע, אומר לך עוד דבר: האמת היא שאני יכול להתפשר עם הנתבע שלי, אבל אני רוצה לבוא ולהגיד טענות ושהנתבע יאמר את טענותיו וככה בית הדין יפסוק הלכות ואני אהיה חכם יותר, כמו שכתוב: "הרוצה להחכים – יעסוק בדיני ממונות", לכן יבוא לבית הדין וישמע טענות ויגיב עליהם וזה יהיה חכם!
וזהו: שאחרי מתן תורה – "ואלה המשפטים", תתעסק בדיני ממונות, לא לשם סכסוך עם רעהו אלא לשם "עיסוק" בדברי תורה ממש.