בדרך כלל הפרשה הזאת נקראת בחודש שבט שהוא חודש של עצים, וכתוב "כי האדם עץ השדה".
בחודש שבט אין החכמה רק לאכול פירות. היה פעם רב אחד שהקשה קושיה חזקה והניח אותה ב"צריך עיון". הוא שאל, הרי בליל ט"ו בשבט מביאים פירות העץ וגם פירות האדמה, ולטענתו זה טעות להביא פירות האדמה, שכן למה מביאים מפירות העץ בט"ו בשבט – משום שהוא ראש השנה לאילנות, לערלה, למעשרות, לחישוב שנת מעשר וכדומה.
אבל אם תביא ירקות, הרי ה"ראש השנה" שלהם הוא בר"ח תשרי, והחישובים של מעשרות נקבעים מאז. ועתה שמביאים גם ירקות יגיע אדם לטעות ויאמר שאם מביאים עכשו גם ירקות הוא יעשה מעשה ויעשר כמו בפירות האילן לפי ט"ו בשבט.
ועל זה תמה אותו רב שמביאים ירקות וכי יש להביא אך ורק פירות העץ?! ונשאר ב"צריך עיון".
ומכל מקום, הוא לא יודע שראש השנה לאילנות אינו אלא סתם ראש השנה, אלא יש בחודש זה להתחיל ללמוד הלכות ברכות, ואם יביאו רק פירות העץ אדם לא ידע את הלכות קדימה בברכות ואיזה ברכה קודמת לאיזו, על כן מביאים פירות משבעת המינים, ופירות משאר אילנות, וגם פירות האדמה, וכך ילמד וידע על איזה פרי יש להקדים ולברך, וכך ידע את הלכות ברכות היטב ואת ההלכה לאשורה .
