כתוב במגילת אסתר, אחרי שהמן בא ומדבר לשון הרע על עם ישראל, מייד אחשורוש הסיר את טבעתו והסכים לגזרתו של המן, כמו שכתוב:
'ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן… הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך…',
מייד! ודבר זה לעצמו הוא תימה ופלא גדול, כי איך יתכן שאחשורוש הסכים באופן מיידי להשמיד עם שלם?! על מה?! על איזה עוול?! מה עשה?! והוא – ללא שום בעיות – קח!!
לאחר מכן, המן נתלה. מה עושה אחשוורוש, העביר את בית המן למרדכי ונתן לו את טבעתו, כמו שכתוב:
'ויסר המלך אחשוורוש את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי'
– אמר לו אחשוורוש למרדכי 'קח את הטבעת!'. מרדכי תהה לעצמו: וכי מה אני אמור לעשות עם הטבעת? אבל אם המלך נתן, הוא מוכרח לקחת.
אחרי כן פעלה אסתר לפני אחשוורוש לבטל את גזרת המן, כמו שכתוב: 'ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותיפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי…', אסתר עומדת ובוכה! היה זה בתאריך ט"ז לחודש ניסן. ואמרה לו אסתר: 'אם על המלך טוב וטובה אני בעיניו… להשיב את הספרים ואת רעת המן האגגי…' להחזיר אותם בחזרה. אבל אחשוורוש הקשה את לבו כאבן!
וכאן עולה התימה והפלא אשר שאלנו בתחילה – שבעתיים! כי איך יתכן שכאשר הגיע המן עם תוכנית להשמיד את שונאיהם של ישראל גם טף ונשים ביום אחד, ואחשוורוש נענה לו מייד, ואילו כשאסתר באה לבטל את הגזרה הוא הקשיח את עמדתו ביותר ולבו נעשה כאבן!?
והנה אחרי דברים והשתדלויות, אומר להם אחשוורוש מה אתם עוד רוצים ממני, והרי כבר נתתי את בית המן לאסתר המלכה ואותו תלו! די! מספיק לכם! והנה גם אחרי השתדלויות רבות כאשר כולם מצפים שהנה עומד אחשוורוש להתרכך ולומר להם שהם יכולים לכתוב מה שהם רוצים, עדיין עומד אחשוורוש בעמדתו הקשה ואומר להם: 'כתב אשר נכתב ביד המלך ונחתום בטבעת המלך – אין להשיב!'. אומר אחשוורוש לאסתר המלכה, איך אתה רוצה שאני אבטל את הכתב שנתתי בידו של המן האגגי, והרי יש חוק במדינה! ואני שומר חוק! ואין להשיב את הכתב בשום אופן!
וכך נמשך הדבר עד בתאריך כ"ג בסיון כמו שכתוב במגילה 'בשלושה ועשרים לחודש סיון', כאשר בכל יום ויום היתה עומדת אסתר המלכה ובוכה לפני המלך. בראות מרדכי את הדבר באופן כזה, בא לפני אסתר ואמר לה, תדעי לך שאחשוורוש הוא מלך הפכפך! יש לו כל מיני שיטות וסברות שהוא מסתתר מאחוריהם אבל איננו יציב בעצמו, אני עוד אראה לו מה זה! ומה היתה תוכניתו של מרדכי?
אמר מרדכי: אני אכתוב בעצמי ספרים כפי שאנחנו רוצים, ואבקש ממנו לחתום בטבעת המלך כהלכתה! וכך כותב מרדכי: 'ביום י"ג לחודש ניסן כתב המן [עליו השלום] שם רשעים ירקב – להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים…' כפי הנוסח שהיה כתוב במקור, אלא שבשלב זה מגלה מרדכי בתוך הדברים שהיה להמן "טעות דפוס" ו"שגיאה", וכי הוא היה "פוליטיקאי" מומחה וגדול ביותר! כי במקור הדברים בא המן כביכול בתור "אוהביהם" של ישראל, וכי הוא "מלא דאגה" על כך שהוא רואה שיש "אנטישמיות" גדולה בעולם וכי היהודים היו מאוד נרדפים על לא עוול בכפם, ועל כן הוא בא לפני אחשוורוש בטענה שהוא רוצה לאפשר ליהודים "להרוג בשונאיהם" כרצונם, והכל במטרה להרתיע ולהמעיט את התופעה הקשה של הרדיפות ביהודים – "עד לביטולה". ובאופן טבעי, אחשוורוש שבאמת הכיר וידע בעובדה הפשוטה שאין ליהודים שום דופי בממלכתו וכי הם נתינים ישרים ונאמנים, שמח על ה"הצעה" של המן כפי שהוא "הציג" אותה לפניו. אלא שכאן "ניצל" המן את שעת הכושר וקפץ על ההזדמנות להוציא לפועל את זממו האמיתי, והוא – להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז! מה עשה המן? הוא כתב בספרים שהצג לפני המלך אחשוורוש את המילה "יֵהָרְגוּ" במקום "יַהַרְגּוּ", וזה מה ששינה את כל המשמעות של הדברים, וכך קיווה המן הרשע שהוא יצליח להערים על המלך אחשוורוש וכי הוא לא יעלה על הטעות, וכך אחרי שהמלך יחתום על הדברים הוא יוכל להוציא את זממו באופן שביום אחד הוא יהרוג את כולם, ועד שהמלך יתעשת וירצה להקים ועדת חקירה על הדברים, יוכל המן לטעון שהוא עשה כמצוות המלך וכי הוא לא העלה בדעתו שחס ושלום תצא "טעות" ו"תקלה" מתחת ידי "המלך הנישא ירום הודו"!
מכאן הסיבה שבהביא המן את הספרים לפני המלך – נענה לו מייד, כי באמת היו כתובים בהם פתרונות ועצות ישרות והגונות בעיניו.
וכשהגיע מרדכי לפני המלך וגילה בפניו את העובדה שבעצם יש כאן טעות שיכולה להיות קריטית ביותר עבור עם ישראל, ואז "קלט" המלך את הטעות הקשה כל כך, אמר לו המלך שהוא אמנם רואה את הטעות הכל כך קשה ומצערת שנפלה מתחת ידו, אבל הרי הוא בבעיה גדולה שכן החוק הוא חוק ואין באפשרותו לבטל את החוק!
וזו הסיבה שהמלך הקשה את לבו בבקשה של ביטול הגזרה יותר מאשר המהירות בה הסכים המלך לחתום להמן על בקשתו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד ושללם לבוז.
בראותו כך, מצא מרדכי הצדיק את הדרך ואת האפשרות להוציא מהמלך את ביטול הגזרה למרות שהוא היה חתום עליו, ואמר לו שכל החוק הוא ש"אין להשיב" את הספרים, אבל הרי כאן הוא לא השיב את הספרים אלא רק עליו לעשות "תיקון" קל וקטן בספרים, אבל את הספרים ישאיר כמות שהם! ולקח לו למרדכי הצדיק זמן עד לכ"ג בסיון כדי לדלג על כל שלבי הבירוקרטיה הממלכתיים של המלך אחשוורוש ולהעביר את בקשתו "לתקן" תיקון קל מאוד בלבד ולהשאיר את הספרים כמות שהם, עד שהחוק עבר את כל השלבים בבית המחוקקים של אחשוורוש ועד לשכנועו המלא.
כשהפלסטינאים רוצחים יהודים ובורחים אחרי כן לשטחיהם ולמתחמי שיפוטיהם, מבקשים אלה המכהנים בתפקיד של אחריות על המשפט בישראל – להסגיר לידינו את הרוצחים השפלים ולהביא לשיפוטם אצלנו שכן הם רצחו בשטחינו ובארצנו! הבקשה לעצמה לגיטימית והגיונית ומקובלת בקרב כל מדינות העולם, ומלבד זאת יש הסכם כתוב ומפורש על כך שהרוצחים יוסגרו לידינו! אבל אז מתעוררת הטענה הנושנה של אחשוורוש כי "כתב אשר נכתב ונחתם אין להשיב", ואז מוצאים כל מיני תתי סעיפים ותת תתי סעיפים שהם כביכול "בעייתיים" ולא מאפשרים "להשיב" את מה שכתוב שם…
ומאידך, אם אדם עשה פעולת טרור באחת ממדינות העולם וגרם למותם של חפים מפשע, לשם דוגמא הוא עשה כן באמריקה ומייד אחר כך הצליח לברוח ובא לארץ ישראל, ומבקשים האמריקאים להסגיר את הרוצח לידיהם, ואז מעלים את הטעה הפשוטה והמתבקשת מאליה שה"חוק" הבינלאומי קובע שהמשפט צריך להתבצע במקום הפשע, ולכן עולה הדרישה להסגיר את הרוצחים לידיהם. ואז תעלה מנגד הטענה אותה מעלים כאשר אנחנו דורשים להסגיר רוצחים לידינו, לפיה כיון שהרוצח נמלט ונמצא במדינה אחרת ובפרט אם הוא נמצא במדינה פלסטינאית כמו רמאללה וכדומה, ואם כן שיישפט ברמאללה או בשכם! ועל זה עונים ואומרים ש"יש חוק" וכי החוק הוא הקובע בלבד, והחוק אומר שצריכים להסגיר אותו לידי המדינה בה הוא ביצע את פעולת הטרור, ומדינות העולם עומדות לצד טענה זו באופן מלא!
ועל זה אנחנו קובלים, שאם יש חוק והחוק תקף בכל מדינות העולם, אם כן החוק הזה אמור להיות תקף גם אצלנו! ואם אין "חוק" מסודר משום שיש בו תתי סעיפים בעייתיים וכדומה, מה שלא מאפשר ליישם את ה"חוק" ומוסיפים את הטענה ש"אין להשיב", אז אמורים הדברים לפעול גם אצל שאר מדינות העולם!!
