"מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'".
היה ויכוח בין – עליו השלום – הרב גורן עליו השלום, לבין רבנים אחרים, אחרי מלחמת ששת הימים כשכבשו את ירושלים; באו הרבנים ורצו לקבוע לומר הלל ביום ירושלים.
בא – עליו השלום – הרב גורן, ואמר להם:
-אני לא מבין אתכם! אתם לא רוצים להגיד הלל ביום העצמאות, אז למה אתם אומרים הלל ביום ירושלים?
-אמרו לו: הרי נס גדול היה לנו!!
אמר להם:
איזה נס?! בשלמא במלחמת הקוממיות שאז לא היה נשק ולא היה צבא, והיו שבעה אומות העולם מסביבנו עם נשק ועם צבא, והקב"ה עזר לנו ונצחנו! זה ודאי נס מהקדוש ברוך הוא! אבל במלחמת ששת הימים כבר היו לנו טנקים, והיו לנו מטוסים, היה לנו הרבה אמצעים, אז זה פשוט שננצח!
אמרו לו: וכי יעלה על דעתך שניצחנו במלחמת ששת הימים בכח שלנו?! הרי זה בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה אנחנו חיים וקיימים! ולפעמים הקב"ה שולח את הניסים בדרך הטבע; בדרך פגז כזה שיפגע באוייבים וייכשלו. אבל להאמין שהכל… הרי "לא בכח ולא ברוחי אמר ה'".
כן תצלה את הבשר על ברזלים כאלה או על ברזל אחר – זה מאי נפקא מינה מזה?!
אבל אם תלמד תורה באותו ביום, תודה לקב"ה באותו היום, תודה על חסדי הקב"ה ותתפלל לקב"ה ותאמר: רבונו של עולם! תמשיך בחסדים! זה המעלה וזו החשיבות.
