…שנת מ"ט צריכה ליהפך לשנה – כמו שכתוב בדוד המלך עליו השלום – לשנה רוחנית! לא "עושרם", לא "חילם", לא "כח", לא "גבורה", אלא קדושה, טהרה, יראת שמים, לזה אנחנו מצפים.
אמר דוד המלך (תהילים פרק מ"ט, ו'): "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי". דוד המלך לא פוחד ממלחמות, כי ה' עוזר לי! אויבים מסביב – ה' מסייע לי! אני חושש מעוון עקבי, עוונות שאדם דש בעקביו.
מורי ורבותי! שנת תש"ח היא שנה שהקב"ה עשה עמנו ניסים ונפלאות! עד היום אנחנו לא מסוגלים להבין את הניסים והנפלאות שהקב"ה עשה עמנו.
הלאה! מלחמת ששת הימים ומלחמת מדבר סיני ומלחמת הסקאדים, נעשו לנו ניסים ונפלאות! אנחנו מעכלים את זה?! מבינים את זה?! חיינו את זה!! הספקנו לשכוח?! האויבים עמדו מסביבנו ובקשו להרוג ולהשמיד את כלל עם ישראל! ואם פעם אמרו לזרוק את עם ישראל לים, אז חשבו להפוך אותנו לעפר ואפר!
והקב"ה הפר את עצתם וקלקל את מחשבתם ולא נעשה ידיכם תושיה ולא מחשותיהם יצאו לפועל!
בקום המדינה בטחנו בעושר?! בטחנו בחיל?! לא היה!! אוכל לא היה! ירושלים היתה במצור! מים לא היה! נשק לא היה! במה הצלחנו? בבטחון בבורא עולם! בבטחון בצור ישראל וגואלו! רק זה עזר וזה סייע לנו!
במלחמת ששת הימים מוקפים היינו בכל האויבים! כל האויבים שמסביב, מצפון ומדרום וממזרח וגם ממערב התקיפו אותנו, מצרים, סוריה, לבנון, עמון, מלך בני עמון – כולם נכשלו! הקב"ה עזר לנו! כבשנו והחזרנו לנו את אדמותינו הקדושות! החזרנו לנו את המקומות הקדושים! קברי האבות! קבר רחל אמנו! מקום המקדש! הכותל המערבי – שהיו שבויים בידם.
והכל בסייעתא דשמיא.
יש לי מברק של רבין שהיה אז הרמטכ"ל, ששלח בסיום המלחמה: "רק סייעתא דשמיא עזרה לנו!". שימו לב! הרמטרכ"ל שהיה באותה התקופה, בהתרגשות שראה את הניסים ואת הנפלאות, הוא מודה שסייעתא דשמיא.
ראינו את הסייעתא דשמיא אנחנו בכל המלחמות, אנחנו לא הבוטחים על "חילם וברוב עושרם התהללו", אנחנו עד שהיינו חרדים, מלוכדים. במלחמת ששת הימים היינו עם נשבר, לב נשבר ונדכה. האמננו רק: "לה' התשועה".
ראינו עין בעין את תשועת ה'. הרי אז ראשי הציבור, ראשי העם, גמגמו בדבריהם, חששו, ראשי הצבא המתינו, והקב"ה נתן כח ותעצומות !
מה יכולנו לעשות במלחמת הסקאדים? להתחבא! לחדר אטום. אבל שם בחדר האטום התפללנו, זעקנו, בכינו, התפללנו לפני בורא עולם, יחד עשיר ואביון היו בחדר האטום. גדול וקטן שם הוא. אבל שם שמענו "אזור א'… אזור ב'…" וגם שם חששנו, גם לזה אמרנו "רבונו של עולם, תציל אותנו מהחדרים החשוכים והאטומים האלה". לב נשבר היה לנו. ידענו שאין לנו מי שיעזור ומי שיסייע, רק בורא עולם. רק התפילות עזרו לנו.
מה עושה הקב"ה? "קולא דיליה הוא". מסכסך את קוויט עם עירק ועם סעודיה ועם האמריקאים, והעיקר חוששים לעצמם, והם הולכים ונלחמים, והם ביניהם – ואנחנו ניצלנו.
ט"ל טילים זרקו עלינו, אבל אנחנו במעשינו הטובים, בלב נשבר שלנו, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה, זעקנו לה', ויזעקו לה', ויושע ה' את ישראל ביום ההוא.
המזמור מ"ט הוא מוסר לכל העולם. יש לך עושר? יש לך כח? עושר? ניתן לך כדי לעזור לאנשים אחרים. לעזור לעניים. לעזור למקומות שאין להם אוכל. אבל לא לנצל את העושר לשכנע ולהשפיע ולהשפיל אומה אחרת. לא בכח העושר שה' נתן לכם אתם תשפילו את כלל עם ישראל.
הכח ניתן לשלוט ולהציל עשוק מיד עושקו ולא להכשיל את כלל עם ישראל.
אבל: "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים". אנחנו בנים להקב"ה! העור שלנו לפני בורא עולם. עבדים לפני הקב"ה. שום אומה ולשון – אנחנו לא כפופים לה! כולם כפופים לבורא עולם!
למה אירא בימי רע, עון עקבי", יש עוון ממלכתי, עוון ממשלתי, עוון פרטי, דברים קטנים, גם על אלה אנחנו צריכים לחזור בתשובה ולהכין את דרכינו.
איך אומר המלבי"ם? לא להמיר את הרוחני בגשמי, לא להפך לאנשים גשמיים, לא להפוך את הנכבד בנקלה, לא את העומד בעובד" כלשון המלבי"ם.
עצמאות שלמה, זה עם בטחון וקדושה. "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז, היתה יהודה לקדשו" – יש קדושה בעם ישראל – אז "ישראל ממשלותיו".
ממתי נהפכנו לזוללים וסובאים? להפוך את היום של ניסים ונפלאות לצלי על האש?! למנגלים?! במקום הודאה להקב"ה?! במקום תפילה לבורא עולם?! במקום תורה להוסיף?! ה"בשר על האש" זה יציל אותנו?! ה"צלי" הזה יציל אותנו?! הרי אם אנחנו נהפכים לאכילה, לזוללים, אנחנו הופכים את הרוחני בגשמי, אנחנו ממירים את הבאר מים חיים בבורות נשברים אשר לא יכילו המים!! לזה אנחנו מצפים?!
לא! היום הזה הוא יום חשבון נפשי מדיני, יום חשבון כלל עם ישראל. לאן מתקדמים אנחנו?! אנחנו צריכים מוסר, מוסר של הנביאים, מוסר של הפלא יועץ, מוסר של המסילת ישרים, מוסר של החובות הלבבות! זה מוסר!
גם הגויים צריכים ללמוד מוסר! איך אומר המלבי"ם? איך אומר רש"י? המוסר הזה הוא מוסר גם לאומות העולם, "שמעו זאת כל העמים".
מורי ורבותי. שנת מ"ט, נהפוך אותה לשנה קדושה! שהחיילים יהיו יותר קדושים, יכניסו בהם יותר תורה! יאפשרו להכניס תורה בתוך מחנות הצבא. שבבתי הספר החילוניים ילמדו תורה! בבתי הספר הדתיים יגבירו תורה! כך אומר דוד המלך בשנת מ"ט במזמור מ"ט! להפוך יותר לרוחני, לעזוב את הגשמיות!
בשנה הזאת אנחנו נגביר חיל. במה? בתורה! באהבה! לא בדיבור באהבה. נעזור ונסיים איש את רעהו! ברוחניות ובגשמיות, לא נשאיר אותו בודד, לא נשאיר יהודי אחד עם סבל של חוסר אוכל גשמי או רוחני.
אנחנו מצפים מבורא עולם, עשית עמנו ניסים ונפלאות, אתה עושה עמנו ניסים ונפלאות, רבונו של עולם, תמשיך לעשות עמנו ניסים ונפלאות.
אנחנו נדע בשנה זו לראות את הטוב שבאחרים ואת הרע שבנו, ונתקן את זה.
בשנה זו הקב"ה ידבר עמים תחתנו, ותיפול עליהם אימתה ופחד, לא יהיו עוד משחיתים ומחבלים, לא באוטובוסים ולא בדרכים ולא בכל שיטה אחרת! שהקב"ה יכניע את לבבם, וכולם, אלה שנמצאים בתוכנו ובסביבנו, ידעו כי ה' הוא האלוקים.
יש לנו שבויים, יש לנו נעדרים, יש לנו חולים, שהקב"ה יחזיר לנו את השבויים ואת הנעדרים לביתם בריאים ושלמים, וכל החולים וכל הפצועים שה' ישלח להם רפואה שלמה.
וחללי צבא הגנה לישראל ילכו ויחזרו לביתם בריאים ושלמים ועתורים בעתורת הוד ונצחון מבחינת ה' ישמור צאתם ובואם.
יש לנו היום מכה של הולכי דרכים, מכה של תאונות דרכים, שהקב"ה ישמור כל אדם ואדם שיוצא מביתו, שיאמר את תפילת הדרך, וגם אלה שאוחזים בהגה בכל יום ויום יאמרו תפילת הדרך בלי שם ומלכות והקבה"ה ישמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם.
כל המחלות, כל המלחמות, כל התאונות, שהקב"ה יסיר אותם מאתנו, כמו שכתוב "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך".
ישיב הקב"ה לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, ונזכה בשנה זו שעם ישראל ישב שקט ושאנן ואין מחריד.
ונזכה לביאת הגואל ולבניין אריאל בבניין משיח צדקנו במהרה בימנו אמן.
