דברי מרן הרב זצוק"ל:
כתוב בפרשה שבני גד ובני ראובן היה להם ויכוח עם משה רבנו.
הם רצו לקחת את הגולן ואת מה שמסביב, את הבשן. אמר להם משה רבנו:
"איך אתם הולכים?! איך אתם עושים את זה?!" צעק עליהם…
נגשו אליו ואמרו לו: "גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל". אנחנו גיבורים, שבט גד גיבור, שבט ראובן, אנחנו נלך! אנחנו נלך ונלחם! שימו לב: "ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל. לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו" ורש"י אמר שהם אמרו לו גם כיבוש וגם חילוק, ארבע עשרה שנים. "ויאמר אליהם משה, אם תעשון את הדבר הזה…". מה אמר להם? "ויאמר אליהם משה, אם תעשון את הדבר הזה, אם תחלצו לפני ה' למלחמה". זה פסוק אחד.
פסוק שני כתוב: "ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדוני דובר".
בהתחלה אמרו "נחנו נחלץ חושים", אנחנו גיבורים! אנחנו חזקים! מה!? אתם סומכים על הכח שלכם?! אתם סומכים על ה"כחי ועוצם ידי"?! "אנחנו נחלץ חושים"?! "אנחנו גיבורים"?! אני לא מסכים.
אמר להם משה "אם תעשון את הדבר הזה, אם תחלצו לפני ה' למלחמה, תגידו שבורא עולם ה' "הוא הנותן כח לעשות חיל", לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבקות, זה אני מסכים, לא בכח הגבורה שלכם.
אז אמרו לו מיד: "ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה", אנחנו מסכימים, אתה צודק, אנחנו בסייעתא דשמיא, לשם יחוד קודש אבריך הוא ושכינתיה.
ברגע שאדם חושב שכחו ועוצם ידו, גם מי שיש לו טנקים, גם מי שיש לו צבא, וגם מי שיש לו מה שיהיה לו – אז יכולים לבלבל את האדם בכח שלך! הנה הכח שלך! עושים משמרות שלא יכנסו לירושלים. שומרים, שוטים, חיילים, מסכן – עובר יהודי אחד ומחכה חצי שעה או רבע שעה עד שהוא יעבור את המחסום. אז רוצים להראות הנה השמירה שלך לא טובה, הנה הצליחו לעבור.
אבל רחמנות עלינו, רוצים להראות להם, אבל רחמנות עלינו – אז מה עושה הקדוש ברוך הוא? משנה עתים ומחליף את הזמנים. השעון שלו מתקלקל לו אז מפעיל אותו לפני הזמן או אחרי הזמן והם… "ואתה תחלץ". אנחנו מצטערים מכל הדברים האלה.
זה כשנעשה נס בירושלים אז צריכים להודות להקב"ה, וכל אחד ואחד צריך לעשות חשבון, הנה ה' עשה לי נס – מה אני יכול לעשות? או להתפלל יותר טוב או ללמוד יותר טוב, או לאהוב את עם ישראל יותר טוב, מה אני יכול לעשות בכדי להודות להקב"ה על הנס שעשה.
