נגן וידאו

ברכתו השלימה של יעקב לנכדיו | פרשת ויחי

שבע עשרה שנה יעקב במצרים מלמד את נכדיו תורה • כאשר מנשה ואפרים באים להתברך מסבא • סבא פתאום לא מכיר אותם. היתכן? • מה אמר יוסף לאביו שהניחה את דעתו ואפשרה את ברכת יעקב - "המלאך הגואל אותי"

אורך הוידאו:

5:21

דבר תורה לפרשת

דברי מרן הרב זצוק"ל:

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה. וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת" (בראשית מ"ז, כ"ח-כ"ט).

אחד הטעמים שיעקב נשאר במצרים שבע עשרה שנה ולא ראה את יוסף וחזר בחזרה לארץ, מפני שאמר לו הקב"ה ויוסף ישית ידו על עיניך, כלומר, בפטירה של יעקב יוסף יהיה.

שבע עשרה שנה כשהיה יעקב במצרים הוא לימד את בניו ואת נכדיו ואת יוצאי חלציו – לימוד תורה. בין הלומדים תורה אצל יעקב אבינה זה היה אפרים, שנאמר (הושע י"א, ג') "וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו". אז הוא מכיר אותו די טוב שבע עשרה שנה. ולא רק זה, אלא כשיעקב אבינו חולה, אז כתוב בפרשה (שם מ"ח, א') שהולכים ואומרים ליוסף: "וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה", אז אומר רש"י מי אמר לו את הדברים האלה?

אומר רש"י הפשט: "אחד מן המגידים, והרי זה מקרא קצר. ויש אומרים, אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גושן הלך אפרים אצל אביו למצרים להגיד לו", עכ"ל רש"י.

אז אפרים היה בן בית אצל יעקב אבינו, ופתאום כשבא יוסף עם שני בניו ליעקב אבינו (שם, שם, ח'): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה". כבר עכשיו לא מכירים אותו ולא יודע אותם.

כולם מקשים, כאן כתוב וירא ישראל את בני יוסף ולקמן (שם, שם, י') כתוב: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" או "וירא" או "לא יוכל לראות".?!

אז המפרשים הסבירו בפשט, אדם יכול לראות דמות, אבל להכיר את האדם צריך עיון מיוחד, אז הם כבדו מזוקן, ודמות הוא יוכל לראות אבל בדיוק להכיר מי זה הדמות שהוא ראה את זה הוא לא יכול להכיר.

אבל רש"י הבין אחרת, כלומר שמתוך הקושיה הזאת הבין רש"י אחרת. "וירא ישראל את בני יוסף – אומר רש"י: "ביקש לברכם ונסתלקה ממנו שכינה, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפשרים ויהוא ובניו ממנשה".

יעקב אבינו רוצה לברך את הנכדים, הוא מכיר את הנכדים שלו ויודע שזה מנשה וזה אפרים. רוצה לברך אותם, וירא ישראל את בני י

וֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה". כבר עכשו לא מכירים אותו ולא יודע אותם.

 

כולם מקשים, כאן כתוב וירא ישראל את בני יוסף ולקמן (שם, שם, י') כתוב: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" או "וירא" או "לא יוכל לראות".?!

 

אז המפרשים הסבירו בפשט, אדם יכול לראות דמות, אבל להכיר את האדם צריך עיון מיוחד, אז הם כבדו מזוקן, ודמות הוא יוכל לראות אבל בדיוק להכיר מי זה הדמות שהוא ראה את זה הוא לא יכול להכיר.

 

אבל רש"י הבין אחרת, כלומר שמתוך הקושיה הזאת הבין רש"י אחרת. "וירא ישראל את בני יוסף – אומר רש"י: "ביקש לברכם ונסתלקה ממנו שכינה, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה". 

 

יעקב אבינו רוצה לברך את הנכדים, הוא מכיר את הנכדים שלו ויודע שזה מנשה וזה אפרים. רוצה לברך אותם, וירא ישראל את בני יוסף – ראה אותם, ויאמר מי אלה? הם לא ראויים לברכה! אני מכיר את אפרים בחור ישיבה בא ויושב ולומד, הכל בסדר גמור, נשאר אתי כל הזמן רק כשבא ואמר הנה אביך חולה קם והלך להגיד ליוסף, אבל אני רואה שהוא לא ראוי לברכה, למה? שעתיד לצאת ממנו ירבעם ואחאב, מי אלה? הלא בעגלים שעשה ירבעם גם כן אמרו "אלה אלהיך ישראל", אז הוא אומר מי אלה? איך זה יכול להיות שיצא ממך יוסף שני בנים כאלה?! איך אני יכול לברך אותם! ויהוא יצא ממנשה, איך אני יכול לברך אותם!

 

אז כתוב שאמר יוסף לאביו (שם, ט'): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו, בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה", וכשאמר "בזה": "וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם". ואומר רש"י: "אמר לו יוסף לאביו, הראה לו בזה שטר אירוסין ושטר כתובה וביקש יוסף רחמים על הדבר, ונחה עליו רוח הקודש".

 

כלומר, אתה חושד שאני לקחתי אולי גויה, או התבוללתי, או לקחתי משהו לא בסדר, הנה בזה! הנה שטר אירוסין ושטר כתובה, הכל כדין וכדת.

 

ואם נוסיף מה שאומר תרגום יונתן בן עוזיאל: "ואמר יוסף לאבוי, בניי הינון דיהב לי מימרא דה' כדין כתבא דעליה נסיבית ית אסנת ברת דינה ברתך לאינתו (כלומר נכדה שלך נשאתי אותה לאשה), ואמר קרבינון כדון לותי ואיבריכינון",

 

והרי כל אותה תקופה הסתלקה השכינה ממנו. אז כתוב שביקש יוסף רחמים על הדבר, אמר, רבונו של עולם, עכשוי לא יקבל את הברכה?! והתפלל לפני הקב"ה ושרתה שכינה על יעקב ובירך אותו. כלומר, שכל הברכה שיעקב מברך זה לא אישית הוא מברך, אלא השכינה יוצאת מפי גרונו והוא מברך את הנכדים. ולא רק את נכדיו, אלא "בך יברך ישראל", כל נערי ישראל, כל עם ישראל הלאה, ממשיך להתברך מאותה הברכה של יעקב אבינו.

 

 

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

מי ראוי באמת להקים ולנהל בית מדרש? פרשת ויגש

מי ראוי באמת להקים ולנהל בית מדרש? | פרשת ויגש

כשצריך לפתוח ישיבות במקומות עם קשיים רוחניים צריך לשלוח דווקא את יהודה • האבות הקדושים למדו ולימדו תורה • כל ראש ישיבה צריך לדעת שבפתיחת ישיבה עליו לדאוג במסירות נפש לרווחתם של תלמידיו

כיבוד אב ואם? פרשת ויחי

כיבוד אב ואם | פרשת ויחי

איך יוסף תיקן את סדר הנחת ידי אביו על בניו באומרו "לא כן אבי"?! • הלכה שאין אדם רשאי לתקן את רבו או אביו בלשון זו – איך נהג כך יוסף הצדיק? • ולמי התכוון יוסף שאמר כך • פירוש נפלא

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה