נגן וידאו

איך יהודי אמור להתנהל מול הגויים אשר סביבו | פרשת חיי שרה

ברכתו של אליעזר עבד אברהם מול 'ברכתו' של לבן הארמי • דרכו של לבן עד היכן? • התנהגות אברהם עם עמי ארצות • קניין מערת המכפלה - קניין ללא ערעור • אזהרה לדורות מפני התבוללות

אורך הוידאו:

7:57

דבר תורה לפרשת

תמצית דבר מרן הרב זצוק"ל:

ברכתו של אליעזר נגד 'ברכתו' של לבן

המענין בפרשה הוא ששני אנשים ברכו את הקב"ה, ושתי הברכות שונות תכלית השינוי במהות ובכוונה, והם אליעזר ולבן. אצל אליעזר עבד אברהם התורה כותבת שמשראה שהקב"ה הצליח את דרכו בירך את הקב"ה

ככתוב (כז) 'וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי'. ואצל לבן כתוב גם כן שבירך את הקב"ה (ל) 'וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ וכו', מייד רץ אליו ואמר לו (לא) וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים'.

אבל המפרשים עומדים על כך שברכתו של לבן לא היתה ברכה כנה ואמיתית לאלוקי ישראל, אלא ברכה של רמאות להראות לו שגם הוא קרוב לדרכו, ועיקר מטרתו היתה בדרך של רמאות ורק משום שראה את הצמידים וכו'. אבל ברכתו של אברהם היתה ברכה מתוך אמת ודרך התחנכות שהתחנך אצל אברהם.

דרכו של רמאי עד היכן

ואפשר לראות את רשעותו של לבן מעוד זוית בפרשה.

רש"י כותב " (כט) וירץ – למה וירץ ועל מה רץ, ויהי כראות את הנזם, אמר עשיר הוא זה, ונתן עיניו בממון: (לא) פניתי הבית – מעבודה זרה".

צא וראה את רשעותו של לבן, ואת אהבתו העיוורת לממון; הנה כשראה את הצמידים ואת הנזם רץ מייד, אמר אחותי נתנה לו קצת מים ושלם לה כל כך הרבה, אני אלך ואפנה לו את הבית לכבודו, ואקבל כפלי כפליים, וזו הסיבה שכשיצא אליו בא אליו בהצטדקות גדולה ובברכה להקב"ה, והכל מן השפה ולחוץ בלבד, ולו רק כדי שיקבל שכר הגון על מעשיו.

התנהגות אברהם עם עמי ארצות

גם אצל אברהם אבינו אנו מוצאים דו-שיח של צדיק עם עם הארץ. הנה אברהם אבינו מדבר עם אנשי חברון בבקשה לפגוש את עפרון, והוא ידע מצויין שכולם שקרנים ורמאים, ואף על פי כן הוא מדבר אתם בדרך ארץ גדולה כדבר איש עם שרים ורמי מעלה.

והתגובה שכנגד היתה בהתאם. אברהם אבינו פונה אליהם ואומר להם (שם כ"ג ד) 'גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם', הכל בלשון של הכנעה כהכנע עבד לפני אדוניו, והם אומרים לו(ו) 'שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ'. אבל אברהם ידע טוב מאוד שיש לו עסק עם עם הארץ ככתוב בהמשך (ז) 'וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת'. גם בהמשך מפורש שהוא מבקש לפגוש את עפרון ואומר בלשון בקשה ותחנונים (ח) 'וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר', ומבטיח לשלם לעפרון בכסף מלא למרות שכל הארץ כבר הובטחה והכל שלו, לא מהרהר כלל אחר מדותיו של הקב"ה. ושוב אחרי תגובת עפרון אברהם כתוב (יב) 'וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ'.

 

קניין בטוח מפני כל ערעור

וקשה, למה משתחוה אברהם בכלל, הרי אמרו לו שהוא נשיא אלוקים בתוכם, ומוכנים לתת לו בחנם, ולמה דבר אליהם בכזו הכנעה וגם שלם להם כל כך הרבה כסף? מבאר בעל ה'בן איש חי', שאמר להם אברהם אני רואה עליכם שאתם כולכם רמאים, ואין רצונכם אלא לרמותני; אתם חושבים לתת לי את המערה לקבורה, ואחרי שאקבור תבואו אליי בטענה שזה שלכם ורק שלכם, וכל מה שויתרתם לי לקבור שם את שרה היה משום שהייתם אנוסים וריחמתם עליי בשעת צערי.

 

גם חשש שיאמרו שלא שלם מאומה, ומה שנתן היה כסף מזוייף. אמר אברהם שאין לסמוך על רשעותם ועל רמאותם של אלו, וצריך לעשות מעשה שיוכח לעיני כל שאין להם שום שייכות יותר במערה ובשדה.

 

כתוב בפרשה על אופן תשלומו של אברהם (טז) 'וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר'.

 

מה הביאור כאן שכתוב 'באזני בני חת'? אלא שלקח אברהם כל שקל שנתן בנפרד והראה לעפרון לעיני כולם כיצד שהוא יפה ואמיתי (או שזרק אותו על הקרקע בחוזקה שישמעו את הצליל של המטבע כיצד שהוא חזק ואמיתי). חוץ מזה כתב אברהם שטר והלך להחתים את כל הנוכחים שם שהשדה נמכרה לו כדת וכדין בנוכחות הקונה והמוכר ובכסף מלא ואמיתי ללא שום חששות. וכמו שכותב שם רש"י "בכל באי שער עירו – בקרב כולם ובמעמד כולם הקנהו לו".

 

אזהרה לדורות מפני התבוללות

הנה אנו רואים שאברהם אבינו מכבד אותם ביותר, אבל נזהר מאוד שלא להתבולל עמם כלל ועיקר!! הוא גם מזהיר את אליעזר על כך ביותר שלא ילך לקחת אשה מבנות הכנעני אשר הוא יושב בקרבו. כמה פעמים עמדתי והתרעתי ואמרתי ליהודי צרפת, שהם חיים בתוך הגויים ,מה שמאלץ אותם לנהוג עמם בנימוסיהם ובדרי חייהם; ואמרתי להם שאם צריך לנהוג עם אנשי ארצם הגויים בדרכי נימוסים הנהוגים במקומם שיעשו כן, ואפילו שיודו על כל דבר ויאמרו עשרים פעם 'תודה רבה' לפני ואחרי כל דבר.

אבל עליהם להזהר מאוד שלא יתבוללו עמם בשום פנים ואופן.

וזה מה שהשביע אברהם את אליעזר לבל ילך ויתבולל ושלא יבולל את יצחק בתוך תוכי הגויים ההם. ובזכות שמירתו של אליעזר את שבועתו של אברהם בעניין זה, אומרים חז"ל שזכה להכנס ישר לגן עדן עליון. מכאן יראה כל אדם ויקח מוסר ולקח, בראותו את השכר המובטח לו בשמירתו את אזהרתו של אברהם אבינו בעניין ההתבוללות.

 

תקומתה של מערת המכפלה בהיותה נתונה בידי ישראל

ומכאן נראה גם מה שכתוב (יז) "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב. (יח) לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ". כלומר שקניינו של אברהם לא היה רק על המערה בלבד, אלא גם את כל השטח מסביב, (כולל את כל רחובות הישמעאלים שמחזיקים בהם שלא כדין היום מסביב).

ואומר רש"י מהו ויקם שדה עפרון "(יז) ויקם שדה עפרון – תקומה היתה לה שיצאה מיד הדיוט ליד מלך".

 

הביאור הוא שהיתה המערה כאבן שאין לה הופכין, והיו מפחדים כל אנשי המקום להתקרב לשם, יען היה שם חושך גדול והיו שומעים 'קולות' מפחידים הבוקעים משם כל הזמן. משקנה אברהם את המערה מידיו של עפרון, עלתה השדה במדרגה ונהייתה מוארת מאוד ומושכת מאוד.

 

כשמכר לאברהם את השדה, אמר לו שימכור לו אותה מתחת לשולחן ובלי מס הכנסה ובלי שלטונות, רק 'ביני ובינך'. אבל אברהם אבינו לא כן עשה אלא ביצע את הקניין לעיני כולם כי ידע את המהפך שעומד להתחולל בתוך המערה, וידע שעפרון ינסה כל דרך להוכיח שקנה אברהם ברמאות, ונקט בכל דרכי הזהירות. כשחברון נמצאת בידי עם ישראל, יש לה תקומה גם למעלה בשמים, אבל בהיותה בידי הגויים, יש בה חושך ואפלה. וכשהתורה מאריכה בדבר זה מאוד, זה לומר שיכל אברהם אבינו לומר שהוא נשיא אלוקים בתוכם ושיתנו לו אותה במתנה, אבל אברהם אבינו לא כן עשה אלא ביצע את הקניין באופן כמה שיותר מוחלט, שלא יהיה שום ערעור לאף אחד על המעשה קניין שלו.

 

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

פרשת בארות המים אז והיום? פרשת תולדות

פרשת בארות המים אז והיום | פרשת תולדות

על היחס הנכון לאויבי ישראל שמבחוץ ועל שונאי ישראל שבתוכנו • מרן הרב פורס את הפירושים על הבארות בהשאלה למצב שעם ישראל נמצא בו כעת • מוסר השכל עצום מאבותינו הקדושים לדורנו אנו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור