מעשה באדם אחד עשיר גדול שהגיע מחוץ לארץ כדי לבקר את הבבא סאלי זיע"א. עשיר זה היה רחוק מכל דבר שביהדות, ואפילו היה אוכל שקצים ורמשים ללא משים. וכשהוא בא לפני הבבא סאלי, הוא ביקש להשאיר אצלו מתת יד מכובדת והגונה, אך הבבא סאלי זיע"א לא רצה לקבל זאת ממנו למרות הפצרותיו של אותו עשיר.
לבסוף אמר לו הבבא סאלי, שהוא לא יקבל בשום אופן, אבל אם הוא מתעקש, אזי יפקיד את הכסף בידי אחיו הבבא חאקי זיע"א. שם אותו עשיר פעמיו לכיוון ביתו של הבבא חאקי זיע"א, ובינתיים התקשר אליו הבבא סאלי ומסר בידו הנחיות מדויקות. כשבא אותו עשיר לבבא חאקי זיע"א, גם הוא לא רצה לקבל זאת ממנו, וכשהלה הפציר בו מאוד, אמר לו שהוא מוכן לקבל את מתנתו בתנאי שהוא יקבל על עצמו רק דבר אחד קטן והוא: שיטול ידיו לפני כל סעודה. התפלא אותו עשיר ואמר, "זהו?!, זה כל מה שאתה מבקש ממני?! הרי זה דבר באמת פעוט", והסכים.
ועוד אמר לו הבבא חאקי "אם אתה רוצה, גם תברך לפני האוכל, והרי זה באמת לא קשה". וגם לכך הסכים העשיר. כשעלו העשיר ואשתו למטוס בדרכם חזרה לחו"ל, הזמין כדרכו סעודה של שקצים ורמשים. הזכירה לו אשתו שהוא התחייב ליטול ידיים לפני האוכל. והנה כשהוא בא לברך, אמרה לו אשתו על מה אתה מברך, על החזיר, החולד והעכבר? הבין אותו עשיר שהוא "נפל" במלכודת קודש של בבא חאקי, ומאז נמנע מלאכול כל מאכל שאיננו כשר בתכלית ההכשר וההידור.
