ברכת הנס
"מאי מברך? שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
ומדקדקים בלשון הברכה שאין לומר "ובזמן הזה" בו"ו עיין כה"ח
תרע"ו ס"ק ה' ומש"ב ס"ק א' אולם עיין בשלמי חגיגה הלכות
חנוכה שהביא משם הלבוש שיש לאמר "ובזמן" והפירוש עשה
לאבותינו אז ובזמן הזה עושה עמנו נסים ונפלאות גלויים ונסתרים.
אבל כאמור אומרים בזמן והכוונה נסים לאבותינו בתקופה הזאת.
הרב זוין המועדים בהלכה עמ' קס"ד כותב שחנוכה ופורים הם
שכנים טובים בסידור ובהלכה. בסידור "על הניסים" אותו טופס
ברכה וסמוכים בדף, ובהלכה הזכירם הרמב"ם בכותרת אחת
"הלכות מגילה וחנוכה" וכן משווה אתם בפירוש לענין איסור הספד
ותענית פ"ג ה"ג .
המצוה בחנוכה לפרסם את הנס ואם נשווה לפורים, מה היה הנס
אצל אחשוורוש? לכאורה תליית המן וזה היה פסח כפי שנרמז
"וישבת המן ממחרת הפסח" יהושע ה' ואנו לא עושים אז כלום!
ובכ"ג סיון נכתבו אגרות שניות לטובת היהודים וגם אז לא עושים
דבר לזכר! ועל כרחנו אנו מזכירים עיקר הנס במלחמת היהודים
להקהל ולעמוד על נפשם" וזה היה בזמן הזה.
וגם בחנוכה, היה אומר האדמו"ר השביעי מחב"ד זצ"ל שמברכים
גם על נס המלחמה והרבה יצאו נגדו בזה אבל באמת זו דעת הפרי
חדש וכן אומר המאירי בשבת אלא שעיקר הנס היה במציאת פך
שבו גילה השי"ת אהבתו והשגחתו עלינו ובעצם לא נסתיימה
המלחמה ועוד המשיכו להילחם וע"כ זהו הנס בה"א הידיעה נס
השמן.
ונחזור לרישא א"כ, מה פירוש "בזמן הזה" אנחנו אומרים: רבונו –
של עולם! כתוב בבא"ח שישנה הארה מיוחדת בימי החג עד עצם
היום הזה והיא תגן עלינו מכל הקמים עלינו ויש בה עלינו אור
המנורה הטהורה, אור השכינה ובעזיה"ת אורו של משיח.
