• לאחר שהתורה מלמדת אותנו על ענייני הבהמות והחיות הטהורות והטמאות היא מדברת על טהרה וטומאה של האדם. הסיבה לכך היא ללמד את האדם שמצד אחד הוא יכול להיות טהור ונזר הבריאה אך יכול על ידי חטאיו להגיע גם למקום שפל של טומאה עד שיידמה לחיה ולבהמה.
• ימי ספירת העומר אלו ימים קדושים וגבוהים שאדם יכול על ידם לזכות לטהרה גדולה בנשמתו. כל יום אפשר להתעלות ולהתעלות עד שמגיעים לאחר שבעה שבועות לחג מתן תורה שהוא עיקר יציאת מצרים וגאולת עם ישראל.
• ישנה מחלוקת בפוסקים האם ספירת העומר היום היא מדאורייתא או מדרבנן. מצוות ספירת העומר מחולקת לשניים. ישנה מצווה לספור את הימים וישנה מצווה לספור את השבועות.
• כיוון שיש אומרים שספירת העומר היא דאורייתא אדם צריך לברך על הספירה כשמגיע זמנה ולא להמתין עד שתחשך, לכן אם הוא נמצא באמצע סעודה וכדו' צריך לעצור ולברך.
• אדם ששכח לספור ספירת העומר בלילה יכול להשלים ולספור ביום בלי ברכה. אך אדם ששכח לספור לילה ויום צריך להמשיך לספור בשאר הימים אך אינו יכול לברך על הספירה. אמנם טוב שישמע את הברכה מהשליח ציבור או מחברו ויכוון לצאת ידי חובה, ואת הספירה עצמה יספור.
• ברכת שהחיינו היא ברכה שמברכים על דברים חדשים. גם על מצוות מברכים שהחיינו. בברכת ספירת העומר בלילה הראשון אנחנו לא מברכים שהחיינו על המצווה כיוון שחסר לנו עבודת הקרבת העומר שהייתה במקדש ולכן בסיום הספירה אנחנו מבקשים על בניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.