• בגמרא ישנם שתי דעות כנגד מה תיקנו את התפילות. יש אומרים שניתקנו כנגד האבות ויש אומרים כנגד הקורבנות. הנפקא מינא בין הטעמים תהיה שאם התפילות הם כנגד הקורבנות אז יש להם דינים ששייכים לקורבנות כמו לגבי זמנם וכדו'.
• זמן תפילת המנחה חשוב מאוד ומסוגל מאוד למציאת זיווג, וידוע שאליהו הנביא לא נענה אלא בשעת המנחה וגם יצחק היה בתפילת המנחה כשבאה אליו רבקה, ולכן צריך האדם להיזהר מאוד בתפילה זו.
• כשהשקיעה מוקדמת ובפרט בזמן הנהגת שעון חורף, זמן תפילת מנחה הוא מוקדם, וצריך להיזהר להתפלל לפני השקיעה כיוון שאם אדם איחר את תפילתו והוא רוצה להתפלל בזמן בין השמשות הוא נכנס למחלוקת הפוסקים אם ועד מתי מותר לו להתפלל.
• כיוון שחששו חז"ל שאדם יפסיד את זמן תפילת המנחה, הנהיגו שאדם לא יעשה מלאכה ולא יאכל סעודה גדולה כבר מהרגע שבו הגיע זמן מנחה גדולה.
• בפרשה מסופר על אליעזר עבד אברהם שהולך לחפש אישה ליצחק. אנחנו יכולים ללמוד מפרשה זו שני דברים חשובים: א. דרכם של הרמאים (לבן). ב. הימנעות מהתבוללות.
