דברי הרב
למה לא אומרים 'כשם שעשית' ב'על הנסים'
בשולחן ערוך מביא שתי דעות כיצד הנוסח של 'על הנסים' וזה לשונו: (סימן תרפ"ב ס"ג) "אין אומרים כשם שעשית ניסים ונפלאות לחשמונאים כן תעשה לנו, אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת; ויש אומרים שאומרים אותו".
וביאור הדברים הוא שלפי היש אומרים מוסיפים כן תעשה לנו ניסים. אבל אנחנו בתפלה אומרים 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול סלה' ולא כתוב 'כשם שעשית נסים ונפלאות עם אבותינו כך תעשה לנו'. והשאלה למה לא אומרים את התוספת הזאת? וכי אנחנו לא יכולים לבקש מהקב"ה שיעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו, וכי אין אנחנו ראויים לזה, והרי אנחנו אומרים רבש"ע אנחנו ראויים וראויים שתעשה עמנו נסים ונפלאות גם בדור הזה. ואם כן מדוע לא תקנו לומר את זה?
אלא יש מפרשים שבאמת הקב"ה אומר לנו שהוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה עם אבותינו, ואם כן מספיק במה שאנחנו מזכירים ומשבחים אותו בהזכירנו את הנסים שעשה עם אבותינו.
ויש מפרשים שיש בבקשה הזו 'פקחות', כי אנחנו אומרים 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה' ולכאורה די בזה, ומדוע עוד אומרים 'ונודה לשמך הגדול סלה', שהרי זה לשון עתיד? אלא שאנחנו אומרים להקב"ה יש מחלוקת כיצד לומר את הנוסח של ה'על הנסים', יש האומרים שצריך לומר כשם שעשית לאבותינו או לא לאומרו, על כן אנחנו אומרים את זה בלשון רמז: 'רבש"ע תעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשית עם אבותינו ואנחנו נודה לשמך הגדול סלה'. ואם חכמים תקנו לומר כמה פרקים מההלל, כשיבא המשיח נקרא את כל התהלים, ולא רק את ההלל, ולא נדליק בלילה הראשון נר אחד ואחר כך שתי נרות וכו', אלא נדליק שמונה נרות ואחר כך תשע נרות וגם שמונים נרות כמו שאומר הרמב"ם, ונעשה שבח לבורא עולם מעלה מעלה.
