• המן הרשע שמח שהפור נפל לו על חודש אדר כי זה יום שבו נפטר משה רבינו, אך הוא לא ידע שזה החודש שבו הוא גם נולד.
• המן הרשע שמח דווקא על י"ג באדר שאז הוא יום השביעי לפטירת משה. אך הוא לא ידע שהמספר י"ג בעם היהודי הוא מספר של רחמים שהועילו לעם ישראל, וגם יום למחרת הוא יום הברית של משה ובכוח שני אלה עמדה מידת הרחמים לסנגר על עם ישראל.
• משה רבינו עמד בתפילה בשעת הגזירה של המן כדי לבטלה והוא שלח את אליהו הנביא שילך להודיע למרדכי שיתפלל לביטול הגזירה.
• פרשת תצווה תחול תמיד בסמיכות לז' אדר (כשהשנה אינה מעוברת ) – יום פטירת משה רבינו. בפרשה זו משה רבינו אינו מוזכר- אך הוא מוזכר באותו שבוע ביום פטירתו.
• מעלתה של מגילת אסתר חשובה אך גדולה ממנה היא מעלת פרשת זכור שהיא מצוה מדאורייתא. קריאתה היא לפני פורים כדי להתכונן למחיית עמלק.
• ישנם כמה דינים בפרשה זו בין הדקדוק בטעמים ובין החיוב לקרוא בעשרה אנשים. וכיוון שהיא דאורייתא לא נותנים לקטן לקרוא אותה. וטוב שיוציאו בבית הכנסת את ספר התורה הכי מהודר שיש להם כדי לקרוא פרשה זו. ועל האדם להבין את פירוש המילים בקריאת הפרשה כיוון שבזה מקיים את המצווה בשלימות.
• נשים פטורות מעיקר הדין משמיעת פרשת זכור, נשים אינן נלחמות ולכן אין חייבות בקריאה זו.
• ישנם הרבה פרטי דינים בקריאת המגילה ובשיעור ישנן פירוט של חלק מדינים אלו שראוי לאדם להקפיד בהם. ישנו גם הבדל בין הברכות ביום לברכות בלילה (ברכת שהחיינו) לבני ספרד.
