על השבויים והנעדרים ועל יונתן פולארד

דברי מרן הרב:

דברי הרב בסיום שיעורו שנמסר בתקופות קשות של עם ישראל

"צריכים לעשות ב"פתיחת ההיכל" – קודם כל יעשו "מי שברך" לחיילי ישראל שיחזרו לביתם בריאים ושלמים, ודבר שני לעשות למתנחלים בכל מקום בארץ שה' ישמור צאתם ובואם וגם "בשבתך בביתך".

ואם תאמרו למה אני מזכיר אלה השניים לבד? למה אני לא מזכיר יחד את כל כלל עם ישראל? אמנם אני אגיד אחר כך לעשות על כל כלל עם ישראל, אבל אלה השניים זה "שמוני כמטרא לחץ", הרע שם אתה אלה החיילים והמתנחלים כמטרה לחץ. בכבישים, במקומות… אלה "מקבל היתר" ומותר, אבל אנחנו צריכים להתפלל עליהם בתחילה.

אחר כך נתפלל על כלל עם ישראל, ונתפלל על כל החולים ועל כל הפצועים, שהקדוש ברוך הוא ישלח להם רפואה שלמה.

וגם נקרא לשבויים דרור, ולאסירים פקח כח. אנחנו אומרים "הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך".
הגמרא אומרת שהדבר הכי קשה זה שבוי! שבוי הוא תלוי ברצון של השובה, פעם מכה אותו פעם לא מכה אותו, פעם מביא לו אוכל ופעם לא מביא לו אוכל, פעם משקר עליו ופעם מרמה עליו, פעם אומר לו אבא שלו ופעם אומר לו לא אבא שלו ופעם אומר לו אמא שלו מתה, מה אכפת לו!? מסכן השבוע הזה, אין לו שום דבר! כלום אין לו!

אז לכן אמרנו להתפלל על המתנחלים, על החולים ועל כלל ישראל, על החולים ועל הפצועים, וגם על השבויים צריכים להתפלל שהקדוש ברוך הוא – יזכו השבויים האלה "אקרא לשבויים דרור ולאסירים פקח כח" שהקדוש ברוך הוא יזכה את כל השבויים האלה להשתחרר ולבוא.

ויש עוד אחד שבוי. יש שבוי שהוא עשה טובה לכלל עם ישראל ולא יודעים את הטובה שהוא עשה לכלל עם ישראל, ומחמירים עליו חומרות קשות מאוד, זה יהונתן פולארד. היהודי במסירות נפש מסר את נפשו בשביל עם ישראל. נתפלל על כל השבויים ונזכיר גם אותו.

נגיד "מי שברך" להקדוש ברוך הוא, נברך את הקדוש ברוך הוא ויתקיים בנו "טרם יקראו ואני אענה" עוד הם מדברים ואני אשמע.