נגן וידאו

מי ראוי באמת להקים ולנהל בית מדרש? | פרשת ויגש

כשצריך לפתוח ישיבות במקומות עם קשיים רוחניים צריך לשלוח דווקא את יהודה • האבות הקדושים למדו ולימדו תורה • כל ראש ישיבה צריך לדעת שבפתיחת ישיבה עליו לדאוג במסירות נפש לרווחתם של תלמידיו

אורך הוידאו:

3:55

דבר תורה לפרשת

תמצית דברי מרן הרב זצוק"ל:

מדוע שלח יעקב אבינו דווקא את יהודה לפתוח ישיבות ?

כתוב בתורה (בראשית מ"ו כח) 'וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן'. ותרגם על זה אונקלוס "וְיָת יְהוּדָה שָׁלַח קֳדָמוֹהִי לְוַת יוֹסֵף לְפַנָּאָה קֳדָמוֹהִי לְגֹשֶׁן וְאָתוּ לְאַרְעָא דְגֹשֶׁן".

וכותב רש"י שני פירושים:

"להורות לפניו – כתרגומו, לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה" עכ"ל. לפניו – קודם שיגיע לשם. ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה".

יש ברש"י כאן שני פירושים שלכאורה נראה שהמרחק ביניהם רב ואין קשר בין האחד לשני.

אבל האמת היא שיש קשר איתן בין שני הפירושים, ואין קיום לאחד בלעדי השני.

המדרש מביא מחלוקת בין רבי חנינא בנו של רב אחא לבין רבי חנינא (סתם) וז"ל:

ד"א, ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא – חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו (כנראה שהמדרש מביא את האמרות בשם 'חד וחד' ולא פרט מי מבין השניים אמר מה, הוא משום שקראו לשני הברי פלוגתא אותו השם, וכנראה שהתבלבלו ולא ידעו איזה רבי חנינא אמר בית דירה ואיזה רבי חנינא אמר בית ועד להוראה). תדע לך שהוא כן, כיון שהלך לו יוסף מאצלו, היה יודע באיזה פרק פירש ממנו שהיה משנה אותו, כיון שבאו אחי יוסף אצלו ואמרו לו עוד יוסף חי ויפג לבו נזכר באיזה פרק פירש הימנו, ואמר בלבו יודע אני שבפרק עגלה ערופה פירש ממני יוסף, אמר להם אם אתם יודעים באיזה פרק פירש ממני אני מאמין לכם, אף יוסף היה יודע באיזה פרק פירש הימנו, מה עשה יוסף נתן להם עגלות שנא' (בראשית מה) 'ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה', ללמדך שבכל מקום שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו, ועד עכשיו לא נתנה תורה וכתיב באברהם (בראשית כו) 'וישמור משמרתי', ומהיכן למד אברהם את התורה, רבן שמעון (בר יוחאי) אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה, ומנין שכן הוא שנאמר (תהלים טז) 'אף לילות יסרוני' וגו'. רבי לוי אמר מעצמו למד תורה, שנאמר (משלי יד) 'מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב'. ר' יונתן שר הבירה אמר, אפילו עירובי תבשילין היה אברהם יודע, שנאמר (בראשית כו) 'עקב אשר שמע אברהם' וגו'. ובן כמה שנים הכיר אברהם את בוראו, בן מ"ח שנה הכיר את בוראו. ריש לקיש אמר בן שלש שנים, דכתיב 'עקב' מנין עק"ב, ואברהם חיה קע"ה שנים ,נמצאת למד שבן שלש שנים הכיר את בוראו, והיה משמר דקדוקי תורה והיה מלמד את בניו, שנאמר (שם יח) 'כי ידעתיו' וגו'. אמר לו הקב"ה, אתה למדת בניך תורה בעולם הזה, אבל בעולם הבא אני בכבודי מלמד לכם את התורה שנאמר (ישעיה נד) 'וכל בניך למודי ה'. עכ"ל המדרש.

 

רואים מדברי המדרש, שהאבות למדו תורה ולימדו תורה, הם דאגו בכל כוחם שלא תשתכח תורה מישראל, ופתחו ישיבות ובתי מדרשות שמשם תצא תורה והוראה לישראל די בכל אתר ואתר. זהו שאומר יעקב ליהודה, רד לפניי למצרים, ותדאג לבתי הוראה, ושם ילמדו דקדוקי סופרים ודקדוקי תורה, עירובי חצרות ועוד מדברים קשים אלו הנחוצים לדעת את המעשה אשר יעשון וילמדו את העם כל פרט ופרט. לאברהם אבינו כבר היו בתי מדרש, ושם לימד את יצחק תורה, ויצחק לימד את יעקב, וכן הלאה. האבות לימדו אותנו דבר גדול, והוא שאי אפשר לחיות בלי תורה כלל, עד כדי כך שיעקב אבינו לא הסכים לרדת למצרים למרות כל המצב הקשה ששרר אז בארץ, וסיכן את נפשו ואת נפשות בני ביתו, ובלבד שלא ירדו למקום שאין שם תורה ללמד הלאה לדורות.

ולכאורה קשה, הרי ידע יעקב אבינו נפשות בני ביתו, וכפי שבירך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם; יהודה היה בגדר מלך, היה גבור, היה אריה; תכונתו של יששכר היתה שהוא היה למדן, והוא היה החכם, הוא המתמיד, ומן הראוי היה לשלוח אותו לפתוח ישיבות, ולבדוק את התשתית, את השכונה, את הסביבה והאוירה שם תבנה הישיבה, שיהיה מתאים לבניין התלמידים לבל ייכשלו ולבל יפלו במהמורות הרחוב חלילה, ולמה שלח את יהודה?

 

בזה בא יעקב אבינו ללמד אותנו, שאין מחלוקת בין שתי ה'רבי חנינא'. לפתוח ישיבה צריך תקציב, צריך לדאוג לפרנסת ורווחת הבחורים, צריך לשלוח את יהודה, צריך לשלוח אדם שיבנה את הבניין, ודוקא אדם כזה שגדל בביתו של גדולים, שידע עד כמה חשובה מצות לימוד התורה במסירות נפש, ושלא יחסר כלום מכל הפרטים הנחוצים לגדילתם של השתילים הרכים שיבאו לפאר את הדור הבא בתורתם. ואחרי שהבניין כבר מוקם, ויש תקציב, אז יבא יששכר וילמד תורה, ואז אין חלילה שום מחלוקת. גבורה צריך בכל מקום ומקום, ועל זה רש"י שהגבורה שצריכה היא שבונים מקום שמשם תצא תורה והוראה לעם ישראל. 

 

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

מלאכי צבאות ידודון ידודון - משל מרתק
לימוד תורה

מלאכי צבאות ידודון ידודון – משל מרתק

אמר רבי יהושע בן לוי, כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה (-במתן תורה) חזרו ישראל לאחוריהן שנים עשר מיל, והיו מלאכי השרת מדדין אותן, שנאמר (תהלים סח, יג) "מלכי צבאות ידודון ידודון", אל תיקרי ידודון אלא ידודון (פח ע"ב). – מה התרחש שם בעת מתן תורה?

התורה ראשונה במעלה? פרשת ויחי

התורה ראשונה במעלה | פרשת ויחי

יעקב אבינו בוחר באופן מפתיע לברך את הנכדים קודם שיבורכו דווקא בשמו ואחר כך שם אבותיו • כל הדרכים בעבודת ה' חשוב החל מחסד, התגברות על המידות ומסירות נפש, אבל תורה מעל הכל • לדעת תמיד יסוד הכל – תורה

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה