דברי מרן הרב זצוק"ל :
על ידי יסורי הגלות צריך הקב"ה לפדות אותנו
כתוב בפרשת השבוע (פרשת משפטים, שמות כ"א, ז'): "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים". מבאר רש"י: "לא תצא כצאת העבדים – כיציאת עבדים כנענים שיוצאים בשן ועין, אבל זו לא תצא בשן ועין אלא עובדת שש או עד היובל או עד שתביא סימנין, וכל הקודם – קודם לחירותה ונותן לה דמי עינה או דמי שינה, או אינו אלא לא תצא כצאת העבדים בשש וביובל, ת"ל כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה, מקיש עבריה לעברי לכל יציאותיו, מה עברי יוצא בשש וביובל, אף עבריה יוצאה בשש וביובל.
ומהו לא תצא כצאת העבדים, לא תצא בראשי אברים כעבדים כנענים. יכול העברי יוצא בראשי אברים, ת"ל העברי או העבריה, מקיש עברי לעבריה – מה העבריה אינה יוצאה בראשי אברים אף הוא אינו יוצא בראשי אברים", עכ"ל. אחרי כן כתוב: "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לֹוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ". כלומר, לא האבא יכול למכור, ולא האדון יכול למכור, כי זה נקרא בגידה, כי אתה האבא לקחת את הבת שלך ומכרת אותה, וכן אתה לקחת בת מישראל ומכרת אותה – זה נקרא בגידה. במקום שתדאג לה לחתן אותה, רחמנות עליה, ובמקום זה אתה עוזב אותה, אתה כבר לא יכול למכור אותה. זה הפשט. ואחרי כן: "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף", כלומר, שיכולה להשתחרר.
אומר ה"אור החיים" הקדוש: "ונראה לפרש פרשה זו דרך רמז, על פי דבריהם (תנחומא מצורע ד) שאמרו שאין איש סתם אלא הקדוש ברוך הוא, דכתיב (לעיל טו, ג') ה' איש מלחמה ואמרו עוד לא זז ה' מחבב לכנסת ישראל עד שקראה בתו ז ומצינו שכינה הכתוב ענין הגלות בשם מכירה, דכתיב (שופטים ד ב) וימכור אותם ביד וגו' והנה לפי מה שקדם וצוה הכתוב על הקונה עבד עברי, שלא יעבוד אלא שש שנים, לזה קובל הכתוב בעד עם בני ישראל, למה נשתנה דינה מדין העבדים היוצאים בשש (הנה הרב של צפת [הגר"ש אליהו שליט"א] הזכיר, שמדין שחרור עבדים אנחנו צריכים מייד גאולה, שגם אנחנו צריכים להשתחרר), והוא אומרו וכי ימכור איש את בתו לאמה, למה תגרע מדין העבדים אשר צוית שש שנים וגו', והוא אומרו לא תצא כצאת העבדים בשביעית, ולמה נמכרה בגלות המר הזה זה לנו אלף ותרע"ב (זה היה בתקופה שלו – אנחנו עומדים כבר קרוב לאלפיים שנה), ואנחנו לא נושענו, ותן לנו משפט עבד עברי הרשום בכתוב".
הנה פודים תמיד על ידי יסורים, והגלות הקשה היא מספיק ייסורים כדי לפדות אותנו. הנה במצרים היינו משועבדים מפחד אומה אחת בלבד, וה' פדה אותנו, היינו שקועים במ"ט שערי טומאה והוא גאל אותנו! הוציא אותנו! ואילו עכשו אנחנו בגלות, יש יהודים ברוסיה, מסכנים היהודים שם שיש יהודים נשואים עם יהודיות ויש שאינם נשואים ליהודיות ואז מתחילות הבעיות, זה הגלות אשמה. יש יהודים באמריקה ולא כולם נמצאים באושר הכי גדול, מסכנים! רק אין את הכח לעלות לארץ ישראל ולהתיישב כאן. ויש יהודים שנמצאות בצרות בשאר מקומות בעולם. אנחנו גם פה נמצאים בצרות, ובכל פעם מפתים אותנו ומבלבלים את המח שלנו, פעם חדר אטום ופעם דברים אחרים, ואנחנו פוחדים ורועדים! רבונו של עולם! בייסורים האלה תפדה אותנו! והפדה – תפדה אותנו! אנחנו בוטחים בקב"ה. אלו הדברים של ה"אור החיים" הקדוש עליו השלום.
