מבית דרכי הוראה לרבנים

נגן וידאו

הלכות ראש השנה שחל בשבת

מהי מצוות קידוש החודש ומדוע אינה נוהגת כיום? - מדוע ראש השנה נחוג יומיים מה שאין כן שאר ימים טובים בארץ ישראל? - מעלת מצוות ברית המילה ואיך נוהגים בחשש חילול שבת עקב הברית - והאם יש היתכנות לתקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת?

אורך הוידאו:

1:11:36

מספר:

263

נמסר בחודש

אלול

תשס"ב

בפרשת:

נצבים וילך

בנושא:

• קידוש החודש במשך הדורות – ההבדל הגדול שיש בין ראש השנה לשאר ימים טובים הוא: שר"ה נקבע ליומיים לדורות גם בארץ ישראל. ואילו שאר ימים טובים, בארץ יום אחד, ושני ימים אינם נוהגים אלא בחוץ לארץ בלבד. חז"ל מביאים כמה טעמים לכך (על דרך הפשט), משום שחוששים שמא שלוחי בית דין לא יוכלו להגיע בזמן לכל מקום. הרמב"ם מרחיב בעניין זה וז"ל : "כשהיתה סנהדרין קיימת והן קובעין על הראייה, היו בני – ארץ ישראל וכל המקומות שמגיעין אליהן שלוחי תשרי כלומר לקביעות ראש השנה והלאה עושין ימים טובים יום אחד בלבד, ושאר המקומות הרחוקות שאין שלוחי תשרי מגיעין אליהם היו עושים שני ימים מספק לפי שלא היו יודעין יום שקבעו בו בני ארץ ישראל את החדש. בזמן הזה שאין שם סנהדרין ובית דין של ארץ ישראל קובעין על חשבון זה, היה מן הדין שיהיו בכל המקומות עושין יום טוב אחד בלבד אפילו המקומות הרחוקות שבחוצה לארץ כמו בני ארץ ישראל, שהכל על חשבון אחד סומכין וקובעין, אבל תקנת חכמים היא שיזהרו במנהג אבותיהם שבידיהם. לפיכך כל מקום שלא היו שלוחי תשרי מגיעין אליו כשהיו השלוחין יוצאין, יעשו שני ימים ואפילו בזמן הזה כמו שהיו עושין בזמן שבני ארץ ישראל קובעין על הראייה, ובני ארץ ישראל בזמן הזה עושין יום אחד כמנהגן שמעולם לא עשו שני ימים, נמצא יום טוב שני שאנו עושין בגליות בזמן הזה מדברי סופרים שתקנו דבר זה.

יום טוב של ראש השנה בזמן שהיו קובעין על הראייה היו רוב בני ארץ ישראל עושין אותו שני ימים טובים מספק, לפי שלא היו יודעין יום שקבעו בו בית דין את החדש שאין השלוחין יוצאין ביום טוב. ולא עוד אלא אפילו בירושלם עצמה שהוא מקום בית דין פעמים רבות היו עושין יום טוב של ראש השנה שני ימים טובים, שאם לא באו עדים כל יום שלשים נוהגין היו באותו היום שמצפין לעדים קדש ולמחר קדש, והואיל והיו עושין אותו שני ימים ואפילו בזמן הראייה התקינו שיהו עושין אפילו בני ארץ ישראל אותו תמיד שני ימים בזמן הזה שקובעין על החשבון, הנה למדת שאפילו יום טוב שני של ראש השנה בזמן הזה מדברי סופרים…

• בשנת תרס"ה ותרס"ו חל יו"ט של ראש השנה בשבת, ובקשו לתקוע בשופר בשבת במעמד בית דין, ולא עלתה בידם. ומעשה שהיה כך היה: וכלשון המועדים בהלכה: "ת"ח גדול היה בירושלים, תקיף בדעתו ובעל מרץ, רבי עקיבא יוסף שלזינגר (בעל לב העברי) והוא עשה תעמולה גדולה לתקוע בירושלים בשבת וכו' וקמה התנגדות עצומה" וכו'.

השמועות סותרות בדבר מה שהיה שם לבסוף, יש האומרים שבאו לתקיעת שופר בשבת, ויש אומרים שלא באו לתקיעת השופר באותה השבת. ואמרו על הרב הראשי לירושלים דאז, הרב ישראל סאלאנט זצ"ל שאמר שלא ילך לשם, ואף על פי כן הלך מאחורי הכותל לשמוע איך נפל דבר. בין אותם הרבנים היו חכמי ספרד וחכמי אשכנז, את חכמי ספרד רצו לאסוף בבית כנסת רבי יוחנן בן זכאי, ואת חכמי אשכנז בחורבת רבי יהודה החסיד, ואמרו שיש בית דין בכל מקום ויכולים לתקוע, ובסופו של דבר לא יצא לפועל.

• לפעמים שואלים אותי בעלי ברית שחלה בשבת, שמשפחותיהם אינם שומרי שבת, ואם ימולו בזמנה יבאו ברכביהם ויהיה חילול שבת וחילול ה' גדול. ואני אומר להם, שמהגמ' לומדים שלא דוחים כלל, שאפילו שופר ולולב נדחו, אבל מילה לא נדחתה. ואני מציע לומר להם שלא להודיע למשפחה שיש ברית בשבת. ואם יבאו בטענות מדוע לא הודיעו, יאמר להם שהטלפון שלו לא עובד, כמו למשל היום שיש תקלה בבזק ושידור הלווין אינו עובד. או שיעשה את הברית מוקדם, וסעודה בערב כשכולם מתפנים, כמו ברית מילה שחלה ביום התענית, שעורכים את הברית ביום, ואת הסעודה בלילה.

וגם ידוע שלברית לא מזמינים אלא מודיעים, שאם מזמינים אותו והוא היחיד המהוגן והשאר לא מהוגנים, זה חמור מאוד. אמרו ששמו של הס"מ…שראשי התבות שלו הוא שסעודת מילה אין לעשות, כל כך מזיק לו הדבר,והוא רוצה למנוע את ישראל מלקיימה, ועל כן לא ראוי להזמין…

• התחזקות במצוות ולימוד מוסר אומר הרב חיד"א ע"ה : ואני ראיתי רבנים גדולים שכל הזמן עסוקים בגמרא ובהלכות ובעשרת ימי תשובה אומרים סליחות ותהלים. ויש להרבות גם בלימוד המוסר. ואם אדם ילמד את הזוהר בחק לישראל של ימים אלו, אין מוסר יותר גדול מזה. אנו אומרים לרבש"ע, ראה כמה יהודים קמים בחצות ואומרים תיקון חצות, וכמה יהודים קמים בבוקר לאמירת הסליחות, אמור לצרותינו די, כי בדורנו סבלנו צרות מה שלא היו בדורות קודמים. ואדם יתפלל לקב"ה "פתח ליבי בתורתך ואחרי מצוותיך תרדוף נפשי", שיזכהו ללמוד תורה, ויזכה לגדל את בניו ליראת שמים, ובזכות זה נזכה לגאולה קרובה בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.

שלח במייל
שלח בוואטסאפ
שתף בפייסבוק
הדפס

אולי יעניין אותך גם:

תוכנית רדיו – שאלות ותשובות – ערב ראש השנה

מה הקב"ה מרמז לנו ברעידות האדמה ? כל ההכנות הדרושות בערב ראש השנה – מנהגי ליל ובוקר ראש השנה ואמירת תשליך – האם מותר לאכול דגים בראש השנה? – סגולה לאישה המקשה לילד – הכוונות והרמזים בעת התקיעות

הקפדה על כשרות סימני ראש השנה

יש להקפיד עוד קודם ראש השנה שה"סימנים" של ראש השנה יהיו כשרים מתולעים – תרומות ומעשרות – ערלה – שביעית – גזל וכן כשרות הבשר והעופות • הקפדה על כשרות כל השנה ובמיוחד בראש השנה

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה