נגן וידאו

אתם ניצבים היום יום ראש השנה | פרשת ניצבים

'ניצבים' בראש השנה • 'יציבות' בדין משתיקה קטרוגים • גם אם האדם התרחק ביותר יוכל לשוב בתשובה • התשובה שולחת את הייסורים על אויביו • מפני מה החמיצו מאה חביות יין לרב הונא? • השב מאהבה הופכים עוונות לזכויות (גם בעסקיו).

אורך הוידאו:

7:24

דבר תורה לפרשת

תמצית דברי מרן הרב זצוק"ל:

'ניצבים' בראש השנה

בפרשתנו כתוב (דברים כט ט) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם".

פשט הכתוב הוא שמדבר על הלכות ברית.

אך בזוהר הקדוש מבאר שבכל מקום שכתוב בתורה עניין של התייצבות, כגון נִצָּבִים, או 'וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר' (שמות פרק יט יז) 'וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד' (דברים פרק לא יד), מוסב העניין על ראש השנה. וכן בכל מקום שכתוב בתורה 'ויהי היום' או: 'הַיּוֹם כֻּלְּכֶם' והדומה לו גם כן מדובר על ראש השנה.

'יציבות' בדין משתיקה קטרוגים

קראנו בפרשה הקודמת פרשת כי תבא שם כתוב בתורה את עניין הקללות. חז"ל העירונו על כך שלעולם קוראים את פרשת כי תבא שבת אחת קודם סיום השנה, וזה סימן לכך שהשנה כלה עם קללותיה וזהו תכלה שנה וקללותיה. ועל פי זה ניתן לומר שפרשת נצבים רומזת על התייצבות האדם לדין בראש השנה, וזה הטעם שפרשה זו סמוכה לראש השנה. עניין ההתייצבות בראש השנה הוא שהאדם ניגש לדין יציב על רגליו מבלי להתנדנד בחוסר יציבות, אלא עומד עם ראש מורם לדין, והמלאכים בראותם את עמידתו הבטוחה והיציבה לא יכולים לקטרג עליו כלל.

ועל כן יש זמן אפילו 'היום' ממש, כלומר בראש השנה עצמו, שיעשה תשובה לייצב את עמידתו, ובכך יוכל לזכות בדין. אך אל יסמוך האדם להשתהות בתשובה רק ביום ראש השנה, אלא ידאג לחזור בתשובה כבר בימים המיוחדים שניתנו לשם כך, הם ימי חודש אלול.

גם אם התרחק ביותר יוכל לשוב בתשובה

ניתן לראות מהמשך הפרשה שכל העניין שם מדובר בעניין תשובה. הפרשה בהמשך כותבת (דברים פרק ל ב' ג' ד'). "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ".

הנה עניין השיבה עד ה' המדובר הוא עניין התשובה שאדם צריך לעשות בחדש אלול שיגיע עד ה' יתברך, והקב"ה יעזור לו לשוב אליו, וזהו עניין של אני לדודי ודודי לי, שראשי התבות של מלים אלו הוא אלו"ל.

 

ומה שכתוב אם יהיה נדחך וכו' הוא לומר שאין מנוס מפניו יתברך, ואפילו אם יתרחק ויברח 'עד קצה השמים', לא יעזור לו מאומה. וכנגד זה אם הוא יתרחק מדרך התורה עד כדי כך שיהיה כמו בקצה השמים, יעזור לו הקב"ה לשוב אליו מכל מצב, ובלבד שירצה לשוב בתשובה מרצון גמור.

 

התשובה שולחת את היסורים על אויביו

וכן בהמשך כתוב (שם ז' ח') וְנָתַן ה' אֱלֹקיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ. וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.

 

גם כאן הכתוב מלמד אותנו שאם אדם עושה עברות בורא משחית לחבל, והמלאכים עולים למעלה ומקטרגים על עם ישראל, ורוצים להביא עליו מכות קללות אלות ויסורים. הקב"ה ברוב רחמיו מונע זאת מהם ואומר להם חכו שמא יחזור בתשובה עד ראש השנה ועד יום הכיפורים, שמא יתעורר לבו במורא ופחד בימים אלו שהם ימים נוראים.

 

(ואמר פעם האדמו"ר הזקן מחב"ד שימים אלו נקראים ימים נוראים משום שחז"ל כינו אותם 'אחרי ארי' כלומר שחדש אלול בא אחרי חדש אב שהוא מזל אריה, ועל אריה נאמר 'אריה ישאג מי לא יירא', לומר שימים אלו מעוררים מורא ופחד, על כן נקראו ימים נוראים).

 

ושמא תאמר, הרי מכח הקטרוגים של המקטרגים נוצרו ציוויים וצריכים לחול, ומעתה שהוא חזר בתשובה מה יהיה על אותם ייסורים? לזה אומר הפסוק שיתן הקב"ה את אותם הייסורים על אויביך ולעל רודפיך אשר רדפוך, שהקב"ה ישלח אותם על האוייבים ועל הרודפים. ואפילו אם ישובו ישראל הנמצאים בגלות בין האומות בתשובה, יסייעו ליושבי ארץ ישראל על ידי שהייסורים שנגזרו עליהם יחולו על השונאים שלהם וען הרודפים אותם.

 

מפני מה החמיצו מאה חביות יין לרב הונא ?

הגמרא (ברכות ה' ע"ב) מביאה מקרה על רב הונא שהפסיד מאה חביות יין שנהפכו לו לחומץ. "רב הונא תקיפו (פרש"י: 'החמיצו') ליה ארבע מאה דני (פרש"י: 'חביות') דחמרא (פירוש שמאה חביות יין הפכו לו לחומץ והיה עגום משום כך). על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן.-.ואמרו ליה לעיין מר במיליה! (פרש"י יפשפש במעשיו). אמר להו ומי חשידנא בעינייכו? אמרו ליה מי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא? אמר להו אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא – לימא (פרש"י 'אם יש בכם ששמע עלי דבר שאני צריך לחזור בי יודיעני'). אמרו ליה הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה (פרש"י 'חלקו בזמורות הגפן שחותכין מהן בשעת הזמיר, ותנן (בבא מציעא דף ק"ג א) כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים, שריגים מתרגמינן שבשין (בראשית מ')'). אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה? הא קא גניב ליה כוליה! (פרש"י 'וכי אינו חשוד בעיניכם שהוא גונב לי הרבה יותר מחלקו'), כלומר שאמר להם רב הונא שכדין עשה רק להציל את ממונו. אמרו ליה היינו דאמרי אינשי, בתר גנבא גנוב וטעמא טעים (פרש"י 'הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גנבה'). התכוונו לומר לו בזה שאמנם זה רק טעם גנבה ואין זה מן הדין, אבל הוא בתור שהוא רב חשוב לא יכול לעשות מעשים כאלה ויש בזה משום חילול ה', וכנראה שלקה ביין משום שקלקל ביין בזמורות של האריס. אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה כלומר שקיבל עליו ללכת ולהחזיר לאריס את כל מה שלקח ממנו-לטענתם-שלא מן הראוי וההגינות.

 

ובאמת הגמ' אומרת שלאחר שקבל על עצמו כן, חדל להפסיד והרויח מה שהיה צריך להרויח מתחילה.

 

ויש שתי דעות בגמרא כיצד הרויח:

 

איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא; ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא. כלומר שלדעה אחת בגמרא נעשה לו נס והזר החומץ להיות יין כבתחילה, ויש דעה שניה בגמרא שהחומץ התייקר עד כדי שנמכר במחיר יין, נמצא שלא הפסיד כלום.

 

(יש לשים לב לכך שהגמרא לא אומרת שרב הונא החזיר לו בפועל, אלא רק קיבל על עצמו להחזיר וכבר הרויח כבתחילה, ללמדנו שהקב"ה לא מצער את הצדיקים כהוא זה מעבר למה שמגיע להם).

 

השב מאהבה הופכים עוונות לזכויות (גם בעסקיו). 

שואל גאון עוזנו ותפארתנו בעל ה'בן איש חי' זיע"א, מה פתרון המחלוקת בגמרא בין שתי הלישנות אם החומץ חזר ונעשה יין או שהתייקר מחירו למחיר יין, הרי העיקר שקיבל את כספו ולמה חז"ל הביאו ויכוחים בעניין זה?

 

על זה אומר הרב שלרב הונא היה שתי דרגות של תשובה, היה לו בתחילה תשובה מיראה ותשובה מאהבה. בתחילה פחד רב הונא שמא יש בו עוון והרהר בתשובה, והיתה זו תשובה מיראה, זכה שלא יפסיד ונתייקר החומץ למחיר יין, אבל נשאר החומץ כמו שהיה. אבל כשקבל על עצמו ללכת ולהחזיר לו על אף שזה לפנים משורת הדין, נהפכה לו תשובתו לתשובה מאהבה, וזכה למדרגה שעוונותיו נהפכו לזכויות, על כן שבו החביות ונעשו יין כבתחילה, ובזה הראו לו שהתקבלה תשובתו והפכו עוונותיו לזכויות.

 

כך גם אנחנו יכולים ללמוד לקח ומוסר שאם אנחנו נשוב בתשובה שלמה מאהבה, אז ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך, וכל הייסורים ייהפכו לו לזכויות ולמגן מפני האוייבים וכל האלות והקללות על האויבים ועל הרודפים.

 

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

אקטואליה

נשות הכותל – משפחה זה גבר ואישה אבא ואמא בלבד

היחס המוטעה במערכות החוק והמשפט כלפי התורה ומצוותיה לוקה בבורות מדהימה ובפרשנות מסולפת – מרן הרב מציע לכל המועמדים להחליט בעניינים שברומו של עולם ובעיקר על מנת לא להביך את עם ישראל ח"ו בעיני אומות העולם

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה