נגן וידאו

איך גורמים לים להיקרע? | פרשת בשלח

כשמשה רבינו צועק לפני הקב"ה לפני בקיעת הים הוא ננזף על ידי הקב"ה "מה תצעק אליי" • מה מעורר רחמים לפני הקב"ה בעת קטרוג • ומה קשור בקיעת הים למצוות ציצית • צפו ותחי נפשכם

אורך הוידאו:

11:18

דבר תורה לפרשת

דברי מרן הרב זצוק"ל –

מה הטענה: "מה תצעק אליי" על משה רבנו?

כשעמדו בני ישראל לפני הים ומצרים אחריהם, עמד משה והתפלל לפני ה' שיצילם.

הקב"ה פונה אליו ואומר לו שאין זה הזמן לתפילות, וכך כתוב (שם, ט"ו): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ".

ויש להבין, מדוע הקב"ה אומר כך למשה רבנו שאין זה הזמן להתפלל, והרי כתוב: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ"! האם במצב זה לא יתפלל משה רבנו?! האם עתה אפשר לטעון מה אתה צועק! מה אתה מתפלל?! הרי מצוה על האדם בעת צרה לצום ולהתפלל לפני בורא עולם! רש"י הרגיש בקושיות אלה ומבאר וז"ל: "מה תצעק אלי – למדנו שהי' משה עומד ומתפלל. אמר לו הקב"ה, לא עת עתה להאריך בתפלה, שישראל נתונין בצרה". וגם זה צריך ביאור, כי לכאורה מדוע שלא יאריך בתפילה, והרי עתה עת צרה וראוי לעמוד ולהתפלל ולהעתיר עליהם בפני בורא עולם! והנה לפי הפשט הכוונה שאין זה הזמן להאריך בתפילה אלא "ויסעו" – שיתקדמו הלאה. אמנם רש"י מבאר עוד: "ד"א מה תצעק אלי עלי הדבר תלוי ולא עליך כמו שנאמר להלן (ישעיה מה) על בני ועל פועל ידי תצוני?!". אתה, משה, מתפלל שאני אעזור לבנים שלי?! אתה מתפלל שאציל את פועל ידיי?! אתה מתפלל שאעזור להם?! הרי ודאי ופשוט שאעזור להם, וודאי הוא שאעשה להם ולמענם! אז תאמר להם "ויסעו".

מה מעורר את מידת הרחמים בשעת קטרוג?

על הפסוק: "ויסעו" מבאר רש"י: "דבר אל בני ישראל ויסעו – (מכילתא) אין להם אלא ליסע, שאין הים עומד בפניהם, כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי ויצאו – לקרוע להם הים". אומר ה"אור החיים" הקדוש, שכשעם ישראל התחילו להתפלג, והיו מהם שבקשו לשוב למצרים, וטענו: "טוב לנו עבוד את מצרים" ואת האלוה של מצרים ואת העבודה זרה של מצרים – היתה טענה קשה עליהם, והרי רק עכשו יצאתם ממצרים וראיתם את כל הנסים והנפלאות שעשה הקב"ה עמם, רק עכשו ראיתם שכל האלוהות של מצרים אינה אלא הבל וריק, מה שנעשה מברזל – נמס, מעץ – הרקיב, מחרס – נשבר, וכמו שכתוב: "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים"! אם כן מה אתם מבקשים לשוב לשם בכלל! ועוד בהמשך הפרשה מובא על תלונות בני ישראל שטענו שהם זוכרים את מצרים "בשבתנו על סיר הבשר ובאכלנו לחם לשובע", וגם זה קשה ביותר, וכי הם כך האמינו שהמצרים יתנו להם בשר לאכול או לחם לשבוע?! ועוד, כיצד יתכן שהם בקשו להכנע למצרים ולשוב להיות עבדים משועבדים בעבודות פרך?! איך חשבו בכלל לברוח לשם?! הנה כשרואים אותם במצב קשה, התחיל קטרוג בשמים, ובא השר של מצרים וטען, רבונו של עולם מדוע אתה עושה נסים ונפלאות לעם ישראל בכלל, והרי אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה! [ובכלל יש להבין טענה זו של המלאכים, והרי עם ישראל שחטו את הכבשים להקריבם לקרבן פסח, הם שחטו בעצמם את ה"עבודה זרה" ואת האלוה של מצרים? אלא, כיון שבינתיים בקשו לשוב למצרים, נחשב להם שהם עדיין קשורים לעבודה זרה של מצרים. אבל הקב"ה טען כנגדם שאי אפשר להשוות שוגג למזיד ואונס כרצון. על כל פנים] היה קטרוג על עם ישראל. מכאן רואים, שכשיש קטרוג על עם ישראל, כשיש מידת הדין מתוחה על עם ישראל, עם ישראל צריכים לעשות דבר שהוא יוצא מן הכלל כדי לעורר אתערותא דלתתא.

ועתה יש קטרוג על עם ישראל: "אלה עובדי עבודה זרה ואלה עובדי עבודה זרה". ויותר מזה, כתוב: "וימרו על ים בים סוף". הם קבלו ציווי להכנס לים, ואמר להם משה רבנו תדעו לכם שהקב"ה קורע לכם את הים, עליכם להכנס לים, ותדעו מראש שהים ישאר קרוע ופתוח כך שהמצרים יכנסו לתוך הים, ואתם אל תיראו מכך אלא בטחו בקב"ה שיציל אותכם מידם, וברחמיו הגדולים אתם תראו שאחרי שיכנסו לים הקב"ה יסגור עליהם את הים וכולם יטבעו. בכל זאת, כששמעו כך בני ישראל הם חששו בטענה שאולי יבואו עליהם מהצד השני, זהו "וימרו על ים בים סוף".

 

משה רבנו אומר להם: "כנסו!" המצרים מאוחדים, גם אתם תהיו מאוחדים! אבל עם ישראל בקשו "לגוזר ים סוף לגזרים", הם בקשו שלכל שבט ושבט ייגזר הים בנפרד. וזו היתה הטענה עליהם, למה?! תכנסו כולם ביחד! הרי פרעה מתקרב ורודף אחריכם! אבל הם התעקשו ובקשו לבד. והקב"ה ברחמיו נענה להם גם לזאת, וכמוש אמרו חז"ל "עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים", ובראשונים (רמב"ם ורש"י ועוד) מחשבים מה היו עשרת הניסים שנעשו להם, ולדעת כולם "לגוזר ים סוף לגזרים" היה אחד הניסים שנעשו. ומבוא במדרש, שבדרכם היה להם ניסים גדולים, שאם רצו בשעת הילוכם חלב או דבש, נעשה להם נס ומהחומה של הים בא להם דבש או חלב כל אחד ואחד כפי רצונו, וזהו: "דבש וחלב תחת לשונך". ואם היה להם קושי בהליכה בגלל שהיה בוץ בקרקעית הים, נעשה להם נס ו"קפאו תהומות בלב ים".

 

והנה, באמצע הילוכם בים התחילו לומר כל שבט, שמא השבט השני טבע בים, שכן הם לא ראו בתחילה כל שבט את שאר השבטים, עשה להם הקב"ה נס ונעשו החומות של הים כמו זכוכית וכך התאפשר להם לראות כולם את כולם. ויש מי שאומר בדרך בדיחותא, הרי אתם בקשתם ללכת כל אחד לבד ומה אכפת לכם פתאום מהשבטים האחרים? אלא אמרו, הנה אנחנו קבלנו דבש וחלב, אבל שמא לשבטים האחרים יש דברים יותר טעימים ויותר טובים, ואת זה לא יכלו לסבול! לכן הקב"ה עשה להם את החומות שקופות כך שיוכלו להיות בטוחים שכולם קבלו בשוה. ובתוך כל הניסים הללו עמד המקטרג ואמר: "רבונו של עולם, הם אינם ראויים! הרי בים עוד עומדים וממרים את ה'!". אמר הקב"ה לעם ישראל, הנה עליכם לדעת שיש קטרוג ומדת הדין מתוחה.

 

עליי לעורר עליכם את מדת הרחמים.

איך אני אעשה זאת!

 

על זה אומר ה"אור החיים" הקדוש וז"ל: "מה תצעק אלי – קשה, ולמול מי יצעק אם לא לה' אלקיו, ובפרט בעת צרה, דכתיב (יונה ב ג) קראתי מצרה לי, מן המצר קראתי יה (תהלים קיח ה), ואם לצד שהרבה להתפלל הלא כל עוד שלא נענה מהעונה בצר לו לא ירף מתפלה, עוד רואני כי נתקבלה תפלתו, ואמר לו ה' הרם את מטך וגו', אם כן קבלנות זה שאמר מה תצעק אלי למה, עוד קשה אומרו דבר אל בני ישראל ויסעו, להיכן יסעו, אם רודף מאחור והים לפניהם, ואם הכוונה אחר שיבקע הים, אם כן היה לו לומר הרם את מטך וגו', ואחרי כן יאמר דבר אל בני ישראל וגו'. אכן יתבאר הענין על פי מאמרם ז"ל (זוה"ק ח"ב קע:) שישראל היו נתונין בדין מה אלו כו' אף אלו כו', ודבר ידוע הוא כי כח הרחמים הוא מעשים טובים אשר יעשה האדם למטה, יוסיפו כח במדת הרחמים, ולהיפך ב"מ ימעיטו הכח, והוא אומרו (דברים לב יח) צור ילדך תשי, והנה לצד שראה אל עליון כי ישראל קטרגה עליהם מדת הדין, והן אמת כי חפץ ה' לצדק ישראל, אבל אין כח ברחמים לצד מעשיהם כנזכר, אשר על כן אמר למשה תשובה נצחת, מה תצעק אלי, פירוש כי אין הדבר תלוי בידי, הגם שאני חפץ עשות נס, כיון שהם אינם ראוים מדת הדין מונעת, ואין כח ברחמים כנגד מדת הדין המונעת, ואמר אליו דבר אל בני ישראל פירוש זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם, ויסעו אל הים קודם שיחלק, על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות זה תתגבר הרחמים, ואתה הרם את מטך, פירוש באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס ובקע הים, כי "גדול הבטחון והאמונה" הלז להכריעם לטובה, ותמצא שכן היה, וצדיק הראשון הוא נחשון בן עמינדב ונכנס עד גרונו ולא נבקע הים עד שאמר כי באו מים עד נפש כמאמרם ז"ל (סוטה לז) ובזה נתיישבו הכתובים על נכון, ונראה לי לומר כי רשם ה' לומר להם טעם תגבורת הדין עליהם, לצד שהם המעיטו בלבם האמונה, ואמרו הלא טוב לנו עבוד מצרים, לזה צוה ה' לעשות כנגד עון זה הצדקת האמונה בכל תוקף, גם בזה רמזם לדעת הסובב תגבורת הדין מחדש", עכ"ל.

 

וכתוב: "שרי זבולון שרי נפתלי שרי יהודה רגמתם", בני בנימין גם כן כבשו מצד אחד, ואמר להם נחשון בן עמינדב מה אתם קופצים, לי נאה לקפוץ, לא אתם! אני יהודה, אני מלך! קופץ נחשון בן עמינדב עד שהגיעו מים עד צוארו. אמר הקב"ה יש לנו כל כך אמונה ובטחון, מה אתם מקטרגים על עם ישראל! הנה עכשו כולם יש להם אמונה ובטחון בקב"ה, או אז נבקעו המים. ועל זה אמר לו הקב"ה "מה תצעק אליי".

 

מה העמיד את המים שלא ישובו על עם ישראל?

והנה מובא בביאורי הגר"א על הפסוקים: "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" שמובאים פעמיים, פעם אחת כתובה המילה "חומה" עם וא"ו ופעם כתובה המילה "חמה" בלי וא"ו אלא בכתיב חסר כמו חֵמָה מלשון כעס, שהמים התרגזו וכי לאלו אנחנו נקרעים?! בא משה והתחיל לשכנע אותם ולרצות אותם, ואמר להם שהנה ארונו של יוסף אתם, והוא ראה את כל הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה במצרים שהפך להם סדרי בראשית והחזירם לקדמותם. ואז בפעם השניה כתוב והמים להם חומה עם וא"ו. ועל זה אומר הזוהר הקדוש, שבזכותם התורה שנמשלה למים עמדו להם החומות להגן עליהם מימינם ומשמאלם. וכתוב בדעת זקנים מבעלי התוספות באותה שיטה ובאותו כיוון רק בצורה שונה במקצת, ואומר שמכיון שעמדו בים ולא רצה להקרע, אמרו למים תקרעו ותזהרו בעם ישראל שהם עתידים לקבל תורה שנאמר מימינו אש דת למו, והמים להם חומה "מימינם", וחששו עם ישראל שמא משמאלם יבוא עליהם בחזרה, אמר להם הקב"ה למים שבשמאל שלא לשוב בחזרה שכן עתידים עם ישראל להניח תפילין ביד שמאל, כך שכבר יש מים חומה ומגן מימינם ומשמאלם. ושמא יבואו מלפניהם ומאחריהם, על זה אמר להם למים שמאחריהם, תזהרו מעם ישראל שעתידים להתעטף בציצית שמאחוריהם. והמים שומעים דבריו ועומדים. ועל זה מקשה, וכי הציצית מאחוריהם? הרי יש לה ארבע כנפות, וכי מתעטפים בציצית מאחוריהם? ומתרץ: ולי נראה שהא דאמרינן במדרש שעתידים להתעטף בציצית מאחוריהם היינו בשעת העטיפה, שכשמתעטפים זורקים שנים אחורה מצד אחד ומצד שני, וזה אפילו שלא לדעת הקבלה. מכאן רואים את חשיבותם של המצוות שהם מגינים על עם ישראל בכל עת ובכל מצב.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

אנוכי ה' אלוקיך? פרשת יתרו

אנוכי ה' אלוקיך | פרשת יתרו

ישנם כמה תמיהות בקשר לדיברה הראשונה "אנוכי ה' אלוקיך" • אחת מדוע ה' בחר לפנות לעם ישראל בדרך זו לא לומר "אשר בראתי אותך" • תמיהה שניה לשם מה היה צריך לנס שהדיברה הזו תתורגם לשבעים לשונות?

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה