• אנחנו מודים להקב"ה על מתן תורה במשך חמישים יום לאחר חג הפסח. בארץ ישראל אנחנו חוגגים חג השבועות יום אחד, אך בגולה חוגגים יומיים כיוון שבזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיה של עדים, היה ספק אם השלוחים היו מספיקים להגיע במועד. אמנם בארץ ישראל אנחנו חוגגים שני ימים של ראש השנה- אך זה מטעם אחר.
• ישנה מצוה להתענג בחג וביום טוב. ובחג השבועות אליבא דכולי עלמא ישנו חיוב של עונג. ולכן אדם צריך לחלק את החג לשנים? חצי לה' וחצי לעונג. ונוהגים בחג זה להתענג במאכלי חלב שלהם נמשלה התורה ויש בזה רמז לשתי הלחם.
• בשנה זו חל חג השבועות ביום שישי, וצריך לערב עירובי תבשילין מערב החג כדי שיוכלו להכין דברים מהחג לשבת. אך צריך לדעת שההיתר להכין מאכלים מיום טוב לשבת הם רק לשבת ואסור להכין מאכלים לזמן אחר.
• כדי לעשות עירוב כראוי צריך להכין מאכלים שיאכל מהם בשבת. ונוהגים להכין לחם וביצה. אם אישה רואה שבעלה הלך לבית הכנסת ושכח לערב- יכולה לערב במקומו. אמנם גם במקרה ששכחו לגמרי לערב עירובי תבשילין יכולים לסמוך על העירוב של רב העיר.
• ביום טוב הותר להשתמש באש כדי לבשל מאכלים ליום טוב או לשבת הסמוכה לו, אך צריך להיזהר שלא לבוא ולהתיר שימוש בחשמל וכדו'. כמו כן צריך להיזהר מכיבוי האש ביום טוב עצמו.
• כיוון שבחג השבועות נהגו לאכול מאכלי חלב צריך להיזהר שלא יבוא לערבב בין אכילת בשר לחלב מפני המנהג. וישנם הרחקות רבות בענייני בשר וחלב שקבעו חז"ל ובשיעור ישנם כמה דוגמאות לדברים אלה.
