מה מיוחד כל כך במצוות ספירת העומר?

דברי מרן הרב:

שואל הבן איש חי מה כ"כ מיוחד במצות ספירת העומר שנצטויינו
בספירה אישית של כל אחד ואחד? (אורח חיים עמוד רכא) 

ומבאר
שביציאת מצרים נאמר למשה "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון
את האלוקים על ההר הזה". זאת אומרת שמגמת היציאה היתה
לקבל תורה וכדי לקבל תורה הוצרכו לעבור דרך של שבעה
שבועות כמו שכתוב בזוה"ק שטיהר אותם בספירת שבעה שבועות,
כטהרת נידה, שהיו טמאים בכל טומאות מצרים מ"ט שערי טומאה.
אבל לא כל אחד היה באותו מדרגה של טומאה וגם לא כל אחד היה
באותה רמה של ציפיה למתן תורה וע"כ הספירה היא אישית לכל
אדם ואדם לפי הכנתו וטהרתו למתן תורה. וכן התורה היא מחייבת
כל אחד ואחד מישראל ואין אדם יוצא יד"ח בקיום חבירו. ועל פי
האלשיך הקדוש שפירש בפרשת ראה, לשון יחיד היינו חיוב על כל
יחיד ויחיד. ואפשר להוסיף, גם עשרת הדברות נאמרו בלשון יחיד
"אלקיך", הוצאתיך", "לא יהיה לך", "זכור את", "כבד את" וכו'
הכל לשון יחיד כלומר מצוה לכל אחד ואחד באופן אישי. וע"כ
ספירת העומר שהיא הכנה למתן תורה צריכה להיות "וספרתם"
ספירה לכל אחד ואחד באופן אישי