האם ללמוד תורה ביום אידם של הנוצרים, הנקרא ליל הניטל?

דברי מרן הרב זצוק"ל – 

אם ללמוד תורה בחגם של הגויים, ומה אם יחול יום זה בימי חנוכה

ביום רביעי בערב ליל חמישי, (כך היה בשנה שבה דיבר הרב 1998 א.ה.) הוא יום אידם של הנוצרים, יום המולד שלהם. הנפקא מינה לגבינו היא, שיש מחכמי אשכנז שקראו על יום זה 'ישב בדד וידום כי נטל עליו ', וקראו לו 'ניטל ',

טעמי המנהג

ויש כמה רבנים שלא למדו בו תורה ביום זה מהשקיעה ועד חצות לילה. היה אדמו"ר אחד שהיה אוסף ניירות וגוזר אותם לצורך נוחיות. אחר היה לומד היסטוריה ושאר דברים. וטעמם למנהג זה בחוץ לארץ כתוב ב 'חתם סופר ' ובטעמי המנהגים שהוא התאריך של לידתו ימש"ו, והטעם האמיתי הוא משום שרצו לקום מוקדם ללמוד תורה, בשעה שהגויים משתוללים בחוצות במשתאות, אין להם להיות ערים ולבא לחשש התערבות, אלא יקומו מאוחר אחרי חצות ללמוד תורה, ולא יבואו לידי שום חשש מכשול.

אחרים אומרים שהוא משום שאומרים בתפלה 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון ' לומר שבשבתות וחגים מתפללים ושמחים אוכלים ושותים ואחר כך מתפללים מנחה. אבל אצל הגויים עושים חשבון כמה ישתכרו, כמה יהרגו אחד את השני, כמה תאונות יהיו, ומגיעים לאלפים ולרבבות. אבל אנחנו מוכנים ומזומנים לתפלה אחרי המשתאות. ממילא פחדו ללכת ברחוב ללמוד תורה.

אסור לבטל תורה בחנוכה משום דברים אלו

וכל זה בחוץ לארץ, ואצל האשכנזים. אבל הספרדים בכל מקום, וגם האשכנזים הבאים לארץ ישראל לא קיבלו מנהג זה, וממילא ביטלו מנהג זה. ואני מוסיף שעל אחת כמה וכמה אם יחול יום זה באחד מימות חנוכה, אסור לבטל תורה בחנוכה משום דברים אלו, והוא משום שהרי כל מטרת היוונים היתה לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, על כן בחנוכה צריכים להוסיף ולהתחזק בתורה ובמעשים טובים. ועל כן גם אותם שנהגו בחוץ לארץ שלא ללמוד, יכולים ללמוד בביתם. ואם יש שנהגו בארץ, בחנוכה הזה יבטלו את המנהג הזה.