עשרים שנה אצל רמאי ללא נזק
בפרשתנו כתוב (בראשית ל"ב ד-ה) "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה".
ומבאר רש"י שאמר לו יעקב ששמר תרי"ג מצוות בבית לבן ולא למד ממעשיו הרעים. וז"ל:
"דבר אחר, גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים".
אנו רואים מכאן, שאמר לו יעקב אבינו לעשו שני דברים.
גם שהוא גר בביתו של לבן וקיים את כל תרי"ג המצוות, וגם שלא למד ממעשיו הרעים. והשאלה נשאלת, הרי אם יעקב אבינו ע"ה קיים את כל התרי"ג מצוות [ואין כוונתו שהוא קיים אותם בפועל אלא שהיה ראוי לקיים את כל תרי"ג המצוות] למרות שהיה בבית לבן, מובן מאליו שלא למד ממעשיו הרעים, אם כן מה הצורך לפרט שני הדברים?
אלא הכוונה היא, שיעקב אבינו אומר לעשו שהוא גר עם אדם המחזיק הנגוע במדה עצומה של רמאות, וכמו שהוא עצמו מתבטא אחר כך בדברו עם רחל ולאה (שם ל"ב ז-ח) 'וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹקִים לְהָרַע עִמָּדִי.
אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים".
בר מן דין, ההצלחה הגדולה ביותר שקצר לבן ברמאותו היא שהוא הצליח להחליף את לאה ברחל – ובודאי צריך בשביל זה אומנות וערמה אינסופיים כדי להעיז ולעשות מעשה כזה להחליף נערה בנערה בליל נישואיה, למרות ששתיהן בנותיו, והיה הדבר למורת רוחן בתכלית. יעקב אבינו רואה את כל זאת, ועוקב אחרי לבן, שמלבד שהיה רמאי, היה מנחש ומתעסק עם תרפים, וראה בו איש חכם וערום, נבון ופיקח שאין כמוהו – ועל אף הכל, הוא הצליח לשרוד ברוחניותו ובקדושתו מבלי להתפס וליפול ברשתות שטמן לו חמיו ללא הרף. את זה רצה יעקב להדגיש לעשו, שעובדת מגוריו בבית לבן לא גרמה לו ללמוד ממעשיו הרעים.
