דברי מרן הרב זצוק"ל:
השבוע בפרשה אנחנו קוראים בפרשת בא, וקוראים על מכת ארבה שבא לפרעה, ופרעה צועק על משה רבנו, ואומר לו: מה אתה רוצה? הבאת פה ארבה?
והעם אומר לו: 'הטרם תדע כי אבדה מצרים'?!
בסוף פרעה "נכנע" לו ואמר לו: מה אתה רוצה? אמר לו משה: גם אנחנו גם נערינו, גם זקנינו גם מקננו. אמר לו פרעה: לא! לא! לא! אני לא מסכים לך! וזו היתה כבר מכה לפני החושך, כלומר שכבר קיבל שמונה מכות וצחק על משה רבנו. משה רבנו, מצדו – מה שאמר לו ה' עשה, אמר לו: לך! אמר לו: 'בא אל פרעה'!
אומר משה בשביל מה אני אלך אל פרעה? הרי כבר אמר פרעה: ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים, ובסוף גם מזה חזר בו! לשם מה אני אלך אליו?! אמר לו הקב"ה: תלך בכל אופן! נשארו עוד שלש מכות כמניין ב"א, תגמור מהר! אמר משה: בסדר!
פרעה אומר לו למשה רבנו על הארבה, ומתבטא: 'רק הסר מעלי את המות הזה', כל כך הדבר הזה היה לו חמור מאוד.
אחר כך אומר לו משה רבנו: 'גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות, כי לא נדע מה נעשה עד בואנו שמה'! אומר לו פרעה: מה אתה רוצה מהילדים הקטנים? מה אתה רוצה מהטף? אמר לו: אדוני! הטף שלנו לפני הזקנים! יבואו הילדים הקטנים ויראו איך שהאבא שלהם שוחט את הקרבן, ואומר: 'ברוך אתה ה'…' ומתכוין ליראת ה' כמו שאומר הרמב"ם, אז הילד הזה יתחנך בראייה שלו! אצלך זה לא חשוב, אבל אצלנו זה כן חשוב!
לכן אומר לו משה: 'גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות'. ומקשים, הלא פרעה היה רשע, והיה עובד לעבודה זרה, וכל הבהמות שלו כולם נעבדו, אם כן איך הותר לקחת את הבהמות הללו שנעבדו לעבודה זרה? אומר לו: אני אתן לך פרוטה על כל כבש וכבש, וכך קניתי אותם ממך, ואם מכר את האלוה שלו בפרוטה, מוכח שהאלוה שלו לא חשוב לכלום, וזה בטל האלוה ומותר להקריבו.
ויש מי שאמר: אמר משה רבנו, אני רוצה ללמד את המנהיגים איך עושים משא ומתן. אם המשא ומתן ישר: "תשלח אותנו, ואם לא – מכת דם", בסדר! אבל אם במשא ומתן מתחילים לעשות בעיות, תגיד לו שגם אתה תתן בידינו זבחים ועולות, גם דמשק שייכת לנו! כך תגיד לו! ואז הוא יגיד לך, לא, לא לא! אתה יודע מה? אני – דמשק בשבילי והגולן בשבילך, וחזק וברוך! זה בסדר! ככה מנהלים משא ומתן, לא רק "מתן", רק "לתת", אלא תקח גם כן ממנו! תגיד לו גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות, ותגיד לו, מה?! אני אתן ואתה תשחט אותו?! יאמר לו: "כן!!". ובסוף תבוא הפשרה.
ומה הפשרה? אומרים חז"ל: כשבא פרעה בליל פסח, ואמר 'קומו צאו מתוך עמי', אמר לו: רגע, צריכים לשאול כלי כסף וכלי זהב ושמלות! ופרעה: בסדר, 'גם אתם וגם בניכם'. ומשה עדיין עומד. ופרעה: 'תלך כבר!! צאו!!'. אומר לו משה: לא! אני צריך את העגל שלך, את הטלה שלך, 'גם אתה תתן בידינו'. ופרעה: 'לא אמרתי לך??', ומשה: 'תביא!' ופרעה: 'לא! אני לא רוצה!! וכי אתן את האלוה שלי עכשו בלילה לשחוט אותו?? אמר לו משה: 'אז אני נשאר פה! אין לי קרבן פסח! ופרעה, על כרחו ושלא בטובתו – הביא לו את העגלים הגדי והטלה, כמו שביקש משה: 'גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות'.
