• שבעים פנים ל"בראשית" השבת בסימנא טבא, אנחנו שוב מתחילים את התורה מבראשית. רק על המילה הראשונה בתורה "בראשית" נכתבו פירושים רבים כדי שאולי נצליח לרדת לאמיתות כוונתה. בעל אור החיים הקדוש כתב עליה כ"ב פירושים ! ותרגום ירושלמי תרגם לעומתם את המילה "בראשית" – "בחכמא",והסבירו המפרשים הכוונה בחכמה עליונה. גם בשירו המפורסם כל כך של מרן בעל הבא"ח "ואמרתם כה לחי" כותב באחד הבתים: "עשה שבעים תיקונים, יקרים מפנינים, בם תיקן העליונים, אדוננו בר יוחאי", כוונתו על רשב"י שבתיקוני הזהר עשה ע' תיקונים רק על 'בראשית' וכל פירוש יקר מפנינים, ותקן בהם הרבה תיקונים בעליונים. אם כן מה לנו ולהבנת הדברים, ואעפ"כ יקרה היא מפנינים וגם מי שלא מבין בפנינים אוהב מרגליות. ואנחנו כל שנה ושנה "הפוך בה והפוך בה דכולה בה", ומבינים יותר ויותר משנה שעברה…
• חשון או מרחשון? – האם שמו של חודש זה חשון או מרחשון? בספר גט פשוט מביא בשם מהרשד"ם שמי שכותב חשון זה טעות סופר ששמו הוא מרחשון דוקא ונפקא מינה לכתיבת שם החודש בגט. ובשדה חמד מביא שבסלוניקי היו כותבים אותו חשון ובוא"ו אחד. ולמעשה, בגיטין וכתובות ידקדקו לכתוב מרחשון, אבל במכתבים יכולים לכתוב חשון ואין נ"מ בזה. וגם בגיטין כתב הג"פ שם, שאם כתב חשון ולא מרחשון הגט כשר.
• כל הקורא שמו"ת מאריכין לו ימיו ושנותיו – הגמרא אומרת: כל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו ברכות ח' ע"ב. אמר לו המלאך המגיד למרן הבית יוסף: "הטוב בעיניך שאתה קורא הפרשה שמו"ת ברהיטה כחותה על הגחלים לפרוק מעליך עול, אבל יש לך לזכור מאמר רבי שמעון אל תעש תפילתך קבע אבל אתה צריך לקרא הפרשה בנחת ולהדגיש בדקדוקיה ולתרץ אותם ומה שאתה לא תוכל לתרץ עיין במפרשים". הכוונה היא כך, מרן הב"י קרא שמו"ת שעה שלמה. לא כמו שאנו קוראים כרבע שעה, ואעפ"כ אמר לו המלאך המגיד שעליו לקרוא בנחת וכן שיעיין בפירושים, ואם יש לו קושיות שינסה לתרץ אותם, ואם לא תירץ שיעיין במפרשים עיין כה"ח שם ס"ק ד' .
• כוונה בענית אמן – יש אמן שפירושו אמת, ויש אמן שפירושו אמת כן יהי רצון, כשמשבחים לבורא עולם אומרים אמת, כשאנחנו מבקשים משהוא אנחנו אומרים אמן שפירושו אמת כן יהי רצון. בקדיש שעונה אמן יש לעיתים אמן שפירושו אמת, ויש אמן שפירושו אמת כן יהי רצון. וצריך לדעת לכוון כך ואם אדם לא יודע לא יחשוב כלום רק יאמר אני אומר אמן אמת, ולא יחשוב כן יהי רצון כי לעיתים זה יוצא – ככפירה ועיין באורך בעוד יוסף חי ויחי . ויש כיום סידורים שכתוב בצד – אמן את פירושו.
• כוונה באמירת שם ה' ישנה הלכה בשו"ע בסי' ה' בענין הכוונות בשם ה': כשאומר שם אדנו"ת ומזכיר שם ה' מכוון אדון הכל היה הווה ויהיה. היינו, בקריאה באדנות אדון הכל, ובכתיבתו יכוון היה הווה ויהיה. כשאומר אלוקים ציכוון תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. ועל כן אם אדם יכול לכוון בכל ברכה וברכה מה טוב, וכיום יש ספרים שהכניסו בכל מקום של שם ה' את כוונתו. ואם לא יכול לפחות בבוקר כשנוטל ידיו, מנגבם ומברך 'על נטילת ידיים' יכוון את כוונת שם ה', ויאמר רבש"ע כל היום כשאברך 'ברוך אתהו אלוקינו' כאילו אני מכוון את הכוונה הזו. וקל רחום וחנון יקבל כוונתו. וכתוב שאדם אומר את שם ה' יפחד וירעד מהדר גאונו עיין כה"ח שם ס"ק ה' משם חיי אדם . נסיים בדברי אור החיים ע"ה: "ויהי אור" נזכה לאורו של משיח, אורה – של תורה, ונזכה לגאולה שלמה בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.
