צפו בדברים החשובים והמעניינים:
אנחנו אומרים במזמור של פסח, בסוף המזמור – "מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'". מדברים עכשו על יובל: "יובל היא שנת החמישים שנה". ראשית כל, אומר רבנו סעדיה גאון, למה תוקעים בשופר ביום ראש השנה? ומביא כמה טעמים (עשרה טעמים), ואחד מהם כדי לזכור מתן תורה כמו שכתוב: "במשוך היובל המה יעלו בהר". כשמדברים על יובל, יזכור מתן תורה. ובכל שנת היובל והלאה יזכור את מתן תורה. וכבר הזכרנו כמה פעמים בדרשה של שבת הגדול, ש"יובל היא" היא המטרה לחזור בתשובה.
מחלוקת הרב גורן ושאר הרבנים על אמירת הלל ביום ירושלים
והנה בא דוד המלך ואומר: עם ישראל! אל תהיו כפויי טובה! מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'" – היה ויכוח בין הרב גורן עליו השלום לבין רבנים אחרים אחרי מלחמת ששת הימים שכבשו את ירושלים, ובאו הרבנים ורצו לקבוע לומר הלל ביום ירושלים. הרב גורן עליו השלום אמר שהוא לא מבין אותם, שכן הם לא רוצים לומר הלל ביום העצמאות, ולמה רוצים לומר הלל ביום ירושלים? אמרו לו שזה משום שכולם ראו נס גדול שהיה לנו במלחמת ששת הימים! אמר להם איזה נס? בשלמא במלחמת הקוממיות שלא היה נשק ולא היה צבא והיו שבעה אומות העולם מסביבנו עם נשק ועם צבא וה' עזר לנו ונצחנו, וזה ודאי נס מהקדוש ברוך הוא, אבל במלחמת ששת הימים היו לנו מטוסים והיו לנו טנקים וודאי הוא שננצח! אמרו לו, וכי יעלה על דעתך שנצחנו במלחמת ששת הימים בכח שלנו?!
הנה לפני מספר שנים היה אצלי איזה יהודי בשם יצחק נחום, יהודי זקן [ובשביל מה אני מזכיר את זה? היום מדברים על שנת היובל יזכירו את רבין או לא יזכירו את רבין, ידברו עליו או לא ידברו עליו? אני אדבר עליו! אם לא מדברים עליו, אני אדבר עליו!] היהודי הזה יצחק נחום הביא לי מברק שהוא הזמין את רבין אחרי מלחמת ששת הימים שיבוא למכון הרמב"ם בתל אביב. ואז לא היה יכול יצחק רבין להגיע לשמה. אמר לו יצחק נחום לרבין, טוב, תכתוב לי משהו על מלחמת ששת הימים, תגיד לי משהו. אז הוא כתב לו "ניצחנו וכבשנו…". ושמה רבין כותב, כפי החתימה שלו "רב אלוף יצחק רבין" שהיה אז הרמטכ"ל, והוא כותב כך: "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו". זה המברק שלו! שיגידו, רבין אומר שבמלחמת ששת הימים… נכון שכמו שאומר הרב גורן שהיה נשק, נכון שהיה נשק, אבל כמה הוא היה ביחס לגויים שהיו מסביבנו, הרי היה הכל מוכן ואמר שהוא מתכונן לשתות קפה בתל אביב… סגרו את המצרים וגמרנו! ועם ישראל היו במצב קשה מאוד! ברוך ה' התפלללו, התפללו, והתפללנו והתפללנו בצומות ובזעקות, וה' שמע את התפילה, מאת ה' היתה זאת – הוא אומר בעצמו – היא נפלאת בעינינו, ונכון הוא! זה מאת ה' היתה זאת וזה פלא בעינינו איך שה' עזר לנו.
ואני מזכיר עוד דבר על רבין.
היה הרב של חיפה הרב הראשי של חיפה הרב שאר ישוב הכהן שהזמין את רבין באמריקה לדינר של הישיבה, הנה נמצא פה המנהל של הישיבה במכון הראל. הוא הזמין אותו לפני חצי שנה שנה בתקופת הסקאדים, ונגמרו הסקאדים ועשו דינר כי צריכים כסף לישיבה וביקש מרבין לבוא. הוא בא לשם, ואמר להם במעמד הזה, אני רוצה להגיד לכם שמלחמת הסקאדים שהיתה נגד עם ישראל, מה שתכננו הגויים לעשות לנו זה נס מהשמים!
אז, רבותי, מותר להזכיר דברים טובים עליו, למה לא? אבל ללמוד – מאת ה' היתה זאת, ויתבוננו חסדי ה', ה' עושה עמנו חסדים, חסד ועוד חסד ועוד חסד ועוד חסד. כל רגע ורגע, כל נשימה ונשימה אנו חיים בחסד. אויבים מבפנים ואויבים מבחוץ והם לוחצים ועושים לנו צרות, וברוך ה', וברוך ה' עם ישראל חי וקיים, ברוך ה' ישיבות מתרבות, עוד לא היתה תקופה בארץ ישראל שהיה בה תורה כמו שיש בתקופה הזאת.
ברוך ה', יש בני תורה, יש ישיבות שהולכים ומתרבים, מדברים! שידברו נגד בני הישיבות, הם ידברו, "וכאשר יענו ואתו כן יפרה וכן יפרוץ, עוד ישיבה ועוד ישיבה ועוד ישיבה. להוסיף עוד ללימוד התורה.
וברוך ה' יש בעלי בתים שלומדים תורה, הכל בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה. כמה אויבים מתכננים נגד עם ישראל ובחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה אנחנו חיים וקיימי, ויתבוננו חסדי ה', מספיק התקופה של הסקאדים, כמה שאיימו עלינו, כמה שרצו להפחיד אותנו, כמה שרקדו על הגגות לשמוח במפלה של ח"ו אויבי ישראל, וברוך ה' קלקלת את עצתם והשובת את מחשבתם, ולא עשה ידיהם תושיה וקשתותם תשברנה.
וכשאנו נמצאים בשנת היובל – לא להגיד: "כחי ועוצם ידי"! אם חס וחלילה נאמר את זה, יאמר הקב"ה אתם לא סומכים עליי, אתם לא סומכים בחסדי ה', נראה מה יהיה בכחך, נראה מה יהיה הכח שלך!
אנחנו אומרים, רבונו של עולם – חסדי ה' יתברך שמו ויתעלה, חסדי ה' כי לא תמנו! תמיד הקב"ה ירחם עלינו ויחוס עלינו והחסדים שעשה עושה ויעשה עמנו אנחנו נתבונן בהם כמה חסדים הקב"ה עושה עמנו. וכשאדם יתבונן בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה זה חשוב, ואדם צריך חמשים שנה לקחת את כל העיתונים מהעבר ולקרוא כמה חסדים עשה אתנו.
היה בשמואל הנביא, היו התותחים נמצאים שמה. מי שהיום הולך בשמואל הנביא יראה את כל ירושלים פרוסה תחת כנפי ההר הזה של שמואל הנביא ברמה. והם היו נמצאים למעלה ואנחנו נמצאים למטה, וברוך ה' יתברך שמו ויתעלה, ביום הפטירה, ביום ההילולא של שמואל הנביא – הכל עשה עמנו הקב"ה ניסים ונפלאות. צריכים לדעת שהכל בניסי ה' יתברך שמו ויתעלה. ועל זאת אומר דוד המלך: "ויתבוננו חסדי ה'".
סכנות ישנן, בכל צעד ובכל שעל, אנחנו לא יודעים מה ששונאי ישראל זוממים נגדנו! אבל הקב"ה מפרד עצתם, עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום.
ובלבד שאנחנו נודה בפה מלא ולומר הכל בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה. ולפעמים הקדוש ברוך הוא שולח את הניסים בדרך הטבע. בדרך פגז כזה שאנחנו נזרוק על האויבים והם ייכשלו. אבל להאמין שהכל: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבקות".
ועל כן, בשנת היובל הזאת אנחנו צריכים להפוך את הימים האלה לימי הודאה בקדוש ברוך הוא, ולא בימים שאנחנו מאבדים את הזמן ביום חמישי וביום שישי (בשנת תשנ"ח) אם יאמרו הלל או לא יאמרו הלל, אם כן יגידו וידוי או לא יגידו וידוי – כן תלמד תורה ולא תלמד תורה זה חשוב! כן תצלה את הבשר על ברזלים או על ברזל אחר זה מאי נפקא מינה מזה!! מה "צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו"?! מאי נפקא מינה מזה!! אבל אם תלמד תורה באותו היום, תודה להקב"ה באותו היום, תודה על החסדים של הקדוש ברוך הוא ותאמר רבונו של עולם תמשיך בחסדים – זו המעלה וזו החשיבות.
ועל כן, מי שמתבונן בחסדי ה', אנחנו אומרים בתפלה בכל יום במודים: "על נסיך וטובותיך שבעל עת ערב ובוקר וצהרים", על כל רגע ורגע שהקדוש ברוך הוא עושה עמנו חסד. על כל נשימה ונשימה אנחנו צריכים להודות להקב"ה.
ואנחנו מודים להקב"ה, ונודה להקב"ה שבזמן שאנחנו נזכה לגאולה השלמה, ונראה בבניין בית המקדש ונראה את משיח צדקנו, אז תהיה מחלוקת אם יגידו הלל או לא יגידו הלל, אחרי תתקבל או לפני תתקבל, עם ברכה או בלי ברכה, אם לברך שהחיינו או לא לברך שהחיינו, אז באמת תהיה בעיה.
או כמו שרבי שלמה זלמן אויערבאך הביא שאלה בסוף ספרו, שכשיבוא המשיח נברך "ברוך חכם הרזים" ואת כל הברכות כולם כמו שכתוב, והוא אמר שכשהוא יבוא הוא בעצמו יאמר את כל ההלכות איך שיפסקו אותם.
יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.
