דברי מרן הרב זצוק"ל :
אנחנו אומרים – 'וגם חרבונה זכור לטוב'; יש לכוון כשאומרים מילים אלה [זה לא כל כך קשה]:
חרבונ"ה עם הכולל – בגימטריא 272; פנח"ס ז"ה אליה"ו – בגימטריא 272. אומר על זה האר"י הקדוש, שכשאומרים חרבונ"ה, לזכור שלא מדברים על חרבונה שבסיפור קריאת המגילה, אלא יש לכוון שמדברים על "פנחס הוא אליהו" זכור לטוב ועליו אנחנו מזכירים את הדבר הזה.
ידוע מה שאומר רבנו יוסף חיים זיע"א בעל הבן איש חי, שחרבונה – לפי הפשט – היה בעצה אחת עם המן הרשע, ופתאום ברגע האחרון חזר בו והחליט להיות לצידו של מרדכי הצדיק, ואז בא לאחשוורוש וסיפר לו על כל מה שעשה. וכתוב: 'וגם חרבונה' – הוא בא למלך ואמר לו:
אדוני המלך, אתה רוצה שאני אהיה "עד מדינה"? אמר לו: כן. אמר לו: אין לי שום אשמה על העבר, וראה שאני עד עכשו הייתי בעצה אחת עם המן הרשע, ואני בדקתי את העץ שהכין המן בגובה חמישים אמה: 'וגם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי' בגובה של חמישים אמה, ועכשו אני "עד מדינה", אני פטור מהדבר הזה.
לאחר מכן אמר לו אחשוורוש ומדוע הכנתם את העץ הזה כל כך גבוה בגובה חמשים אמה? אמר לו: זה כבר סוד ואיני יכול לגלותו לך. אמר לו אחשוורוש: למה? אמר לו: אם אומר לך את הטעם שבדבר, הרי ידוע שמי שהולך בטוב – בסוף מקבל עונש, לא כדאי לי! אמר לו אחשוורוש: אני מלך עכשו! אני מצווה עליך להגיד לי את טעם הדבר, וגם תגיד לי מדוע אינך רוצה לספר לי את זה. תגיד! אמר לו: אדוני המלך, הרי המן רצה לתלות את מרדכי, ואם אתה תצעק עליו, הוא יתלה אותך גם כן! כששמע כך אחשוורוש, אמר: ככה?! אם כך 'תלוהו עליו'!
לכן אומרים, ש"וגם חרבונה זכור לטוב" בעבור מה שהוא הוסיף את הדברים הללו לפני המלך אחשוורוש.
