השבוע נקרא בפרשת יתרו. ישנן עדות – בעיקר בקרב יוצאי תוניסיה וג'רבה – שעושים "סעודת יתרו", ועושים את זה בשמחה ובטוב לבב. גם נהגו לקחת את תלמידי בתי הספר וללמד אותם לעשות ולערוך את המנהג הזה כמסורת אבותם.
לעומתם, חלק מהעדות – לא רק שלא נהגו כמותם, אלא גם התנגדו למנהג זה, וטענו וכי מה שייך "סעודת יתרו", אוכל, לתורה!? מה שייכות זה לזה!!
וכתוב בפרשה: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים". ויש אומרים טעם אחר, והוא ממה שכתוב "הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונופת צופים", וידוע מה שדרשו חז"ל שהתורה נמשלה לזהב וגם נמשלה ל"מתוקים מדבש ונופת צופים",וזה הטעם לסעודה.
ולכן אלה שנוהגים – שימשיכו במנהגם ולא יבטלו את זה.