• צריכים לנצל את הימים החשובים הללו כדי לשנות את דפוסי
ההתנהגות שלנו, אם זה בתפלה, בצורת הדיבור שלנו, ואפילו
במאכלים.
• קבלת קדושת היום בהדלקה – צריכה האשה לדעת שאין הבדל בין הדלקת נר בשבת רגילה לבין הדלקת הנר של כיפור, או של כיפור ושבת, שברגע שהיא מדליקה את הנרות היא מקבלת על עצמה את השבת ותוספת שבת, כך אם מדליקה בערב כיפור אם חל או שלא חל בשבת, שהיא מקבלת על עצמה תוספת קדושת יום הכיפורים. והנפקא מינה למעשה בשבילה היא שצריכה לדאוג לעשות את כל ההכנות של יום כיפור קודם לכן. היא צריכה כבר לנעול נעלי גומי קודם שמדליקה נרות. גם היא צריכה לסדר את השולחן או לרחוץ כלים וכן את כל ענייני היום לפני שמדליקה נרות. ואם לא הספיקה לשטוף כלים קודם, שתשאיר אותם כמו שהם עד מוצאי הצום. ובפרט לדעת הרמב"ם שתוספת קדושת יום הכיפורים היא מדאורייתא.
• חולה לפני כיפור – ישנם כמה חלוקות בדין חולה ביום הכיפורים שיהיה מותר לו לשתות או לאכול, וכמה. יש דינים מיוחדים לחולה, למעוברת, לזקן, לילד; ולכל אחד ואחד יש את הדינים שלו המיוחדים. אם אדם חולה ל"ע במחלה מסויימת עוד לפני כיפור, והוא יודע בעצמו שאם לא יאכל או לא ישתה הוא ינזק, ואף יכול לבוא לידי סכנה, או אפילו לידי ספק סכנה, אין לו להחמיר על עצמו. לכתחילה, כל אדם של"ע חולה, ועל פי עצת רופא הוא חייב לאכול או לשתות, צריך להתייעץ עם עוד רופא ולבוא לשאול רב איך עליו לנהוג בכיפור.
• ברכת בשמים בהבדלה – בעניין ההבדלה של מוצאי כיפור, המנהג להבדיל על יין ונר ששבת. על בשמים לא מברכים במוצאי כיפור, אפילו אם חל במוצאי שבת, כיון שאין נשמה יתירה ביום צום; נשמה יתירה אדם מקבל ביום שאוכל בו מאכלים טובים ומיוחדים, אבל ביום צום שאין בו אוכל, אין נשמה יתירה . אמנם הטורי זהב כותב שגם במוצאי כיפור יש לברך על בשמים, אם חל במוצאי שבת. אבל הפוסקים לא נוקטים כן להלכה, ולדעתם אין לברך על בשמים שזה עושה הפסק בהבדלה, כיון שהוא לא חייב בברכה זו. הרב 'בן איש חי' משכין שלום בין הדעות, ואומר שיוכל לברך על בשמים אחרי ששתה יין, ואין בכך שום דבר; אין הפסק שכבר הבדיל, ואין חסרון בכך, ודעת הט"ז מתקיימת ללא שום קלקול. ואף על פי שכתוב בהלכה שאין מחזרים אחרי בשמים, אמנם אין
מחזרים, אבל אפשר ואין בזה כלום.
• חסדי ה', חסדי אבות, וחסדים שעושים בינינו עיקר העיקרים הוא מה שאנחנו אומרים 'מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לא החזיק לעד אפ ו כי חפץ חסד הוא'. וביאור הדברים הוא שהחסדים של בורא עולם איתנו בימים האלה הם שהוא קרוב אלינו מאוד; וביום הכפורים יותר ויותר, והם חסדים גדולים ועצומים וצריכים לנצל אותם. ושמא תאמר איך מנצלים את החסדים של בורא עולם אתנו? אומר הקב"ה וכי לא בנים אתם, וכי לא אמרתי לכם שאתם בני? ועל אף שהקנטתם ושהרגזתם, אתם עדיין בנים. שובו אליי ותחזרו בתשובה. וכשאתם חוזרים וכי לא לבית אביכם אתם חוזרים, לא לבית אמכם אתם חוזרים? ומכיון שיש לנו את הקריאה הזאת, עלינו לחזור בתשובה. הנה היה לנו ב"ה ראש השנה יומיים צמודים ליום שבת, הרי לנו שלושה ימים. היו לנו תפילות וסליחות, ואחרי זה עשרת ימי תשובה. אמרנו בתפלות 'זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים'. אם לא למעננו, למענך פעול. הזכרנו ומזכירים כל יום חסדי אבות, אנחנו עומדים כמו מלאכי השרת, אומרים 'ברוך שם' בקול. אומר בעל ה'בן איש חי' שאדם יתאר לו כיצד הוא עומד ביום כפור ממש כמו מלאך. אומר ברוך שם כמו מלאך. ואם אדם ביום כפור כמו מלאך אבל עדיין מתנהג כמו בן אדם ולא כמו מלאך, אז יטענו כנגדו חלילה איך אתה אומר ברוך שם, אל תגיד ברוך שם!! רק המלאכים אומרים. אז לפחות ביום כפור תהיה כמו מלאך. ומה הדרך להיות כמו מלאך? עד ידי שרוצים להתעלות. וההתעלות היא חסד לעשות אחד עם השני, ולקבל עליו לעשות חסד תשובה ואז מעבירים את רוע הגזירה. יהי רצון שהקב"ה יברך את הקהל הקדוש הזה וכל קהל המאזינים שהקב"ה יחתום אותנו לחיים טובים ולשלום את כלל עם ישראל כולו גם אלה שנמצאים בארץ גם אלה שנמצאים בגולה שיעלו לא"י וכל פרט ופרט יהיה לו פרנסה טובה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם ונזכה לשנת גאולה וישועה שנה טובה כתיבה וחתימה טובה וכן יהי רצון ונאמר אמן. תזכו לשנים רבות.
