ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו

לאחר שהסתיימה העצרת בבית הכנסת 'נוה שלום', נסע הרב עם ראשי הקהילה לנחם את האבלים המסכנים שיקיריהם נרצחו בפיגוע.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

אל הרב נלווה השגריר הישראלי ונכבדים נוספים. הנסיעה בחוצות איסטנבול יכולה להימשך בשקט ובשלווה, אלא אם כן נכנסים לאזורים בהם מתגוררים כנופיות של מוסלמים וכורדים, שלעתים מתגוששים ומתקוטטים ואז הרחובות הופכים להיות אלימים.

תוך כדי נסיעה, נכנס הנהג בטעות לאותם רחובות והם גילו שהכביש חסום בידי חמושים כורדים. לא אחת, כאשר היו הכורדים מפגינים ברחובות, הם היו מסוגלים לפתוח באש לעבר עוברי אורח ומכוניות חולפות ולקטול חיי אדם. ניידת המשטרה שליוותה את הרכב בו נסע הרב, נמלטה מן המקום. השוטרים שישבו בה, חששו לחייהם והזדרזו להימלט ולהזמין כוח גדול שיבוא לחלץ את הלכודים בתוך ההפגנה. נבעת השגריר ופנה אל הרב ואמר: "כבוד הרב, פשוט את גלימתך ולבש את השכפ"ץ שלי, כי אנחנו עשויים להיות בסכנה גדולה"

עוד בטרם סיים השגריר את המשפט, ראו הנוסעים המוני כורדים הגולשים במורד הסמטאות הסמוכות וההפגנה הלכה והתלהטה. הרכב נעצר והנהג לא יכל להתקדם. השגריר רעד ומכל גופו ניגרו פלגי זיעה. הוא התחנן ולחץ על הרב, שלפחות יסכים ללבוש את השכפ"ץ. אך הרב ישב בשלווה ובדממה, כשמאור פניו אינו מעומעם כלל.

לפתע הבחינו באחד מראשי הכנופיה, שכולם ליווהו ברוב כבוד. היה זה מנהיג ההפגנה, שמסביב לו ניצבו קבוצה גדולה של אנשים נושאי נשק דרוך ושלוף. הלה ניגש אל הנהג ושואל לזהות הנוסעים ברכב. השיב לו הנהג, שזהו ה'חכם באשי' של ארץ ישראל. ניגש ראש הכנופיה אל דלת הרכב הסמוכה למקום מושבו של הרב ופתח אותה בתנופה, ומי יודע מה חשב בלבו. הקדימו הרב וקרא לעברו: "סאלם עליכום, מרחבא! שלום עליך, ברוך הבא!" והוסיף: "אמנם מן הנימוס הוא שהייתי צריך לבוא לבקר אותך בביתך, שכן אתה ירא את אלוקים וגם אני ירא אותו ואם כן יש בינינו שותפות". השתומם הלה והתבלבל ומיד אמר: "תפדל" (= בבקשה), אך הרב המשיך ואמר: "אלא שיש לי בעיה שבגללה אינני יכול לעשות זאת". הטרוריסט היה סקרן לשמוע והרב הסביר: "במקורותינו כתוב, שכאשר שבים מהלוויה או הולכים לנחם אבלים, לא ילך אדם למקום אחר ובוודאי לא יבקר את חברו, כי יש בזה סימן לא טוב". הכורדי שכבר היה רכון ביראת כבוד אל הרב, שאל: "וכי חושש אתה לי?", והרב השיבו: "כן, אני חס עליך". קם האיש, סגר את הדלת, והחל לנשק את הרכב מבחוץ וכמותו עשו כל התומכים שלו, שהקיפו את הרכב מכל עבר ונישקוהו את דפנותיו.

לימים, כאשר סיפר הרב את המעשה, הוסיף ואמר: "קורא אני עלי את דברי הכתוב 'ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו', שגם הובילני בדרך מסוכנת ולאחר מכן נתן בלב אויבינו להשלים עמנו"

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

ענווה

מגיע לי!

הלך האב והביא את בנו אל הרב. הסתכל הרב על הילד, נגע במקום הנפוח ואמר לו: אין לך כלום. אין לך שום דבר. לא צריך ניתוח. לך הביתה… חזרו האב ובנו לביתם, ובאמת לאחר יומיים הנפיחות עברה ולא נותר ממנה כלום. הכול עבר בלי שום ניתוח.

רוח הקודש

תביעה לפשרה

חזרנו לאולם הדיונים, והשופטת חזרה על בקשתה בתוך האולם: תגיע לפשרה. התובע לא נענה, וכך היא המשיכה ולחצה עליו במשך שלושת-רבעי שעה. לבסוף הוא הבין שאם הוא לא ישמע בקול השופטת שכל כך לוחצת, היא עלולה לשפוט אותו לרעה בדיון, אם יתקיים, ולכן הסכים לפשרה…

תורה

דיון מציאותי

רב ניגש מייד לצד המעשי של הערכה ואמר לו מה צריך לשפר בה. הוא שיפר, וכך יצאה הערכה אחר כך לשוק. מי שהכיר את הרב ידע כי המעשיות שלו בהלכה הייתה חשובה עד מאוד…

פרקי ילדות

לא נוגע בבשר

כאשר היה הרב ילד בן אחת עשרה בלבד, קיבל על עצמו שלא לאכול בשר בהמה לעולם

רוח הקודש

ברכה בלי לברך

מנהל קופת-החולים סידר לנו למחרת בבוקר בדיקת אולטרסאונד דחופה בבית-חולים "הדסה" הר-הצופים. בשעה 04:00 לפנות בוקר נסענו עם בתנו הראשונה, שהייתה בת שנה, לרב מרדכי אליהו זצ"ל. היה זה ערב ראש השנה, והעומס היה אדיר. היינו בספק רב אם נוכל בכלל להתקרב לרב.

לאחר פטירתו

גם ציפור מצאה בית

בערב יום כיפור לאחר פטירת הרב הלכתי לציון של הרב ואמרתי לו: כבודו אמר לי לקנות בית, אני מנסה שנתיים ולא מצליחה. אני מבקשת מהרב שיקיים את הבטחתו ואני אארגן קבוצה של בנות שתעשה משהו לעילוי נשמת הרב…

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה