"וַיּאֹמְרו אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיּאֹמֶר הִנֵּה בָאהֶֹל" (י"ח, ט')
אומרת הגמרא בבבא מציעא (דף פ"ז ע"א): 'ויאמרו אליו איה שרה אשתך
ויאמר הנה באהל' – להודיע ששרה אמנו צנועה היתה. אמר רב יהודה אמר רב
ואיתימא רבי יצחק: יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה, אלא
מאי 'באהל'? כדי לחבבה על בעלה" וכו'.
יש לבאר עוד שהמלאכים ידעו שאברהם אבינו חפץ שיגיעו אורחים, ולשם כך
הוא שלח בתחילה את אליעזר עבדו שיחפש אורחים אך הוא שב ואמר שחם
מאד ואין נפש חיה בחוץ, גער בו אברהם אבינו ואמר לו:"עבדא בישא" )כלומר,
אתה לא רוצה לעבוד וע"כ אתה לא רואה אורחים(, עד שהוא עצמו נאלץ לצאת
עם כל חולשתו לפתח האוהל להמתין לאורחים. אמרו המלאכים לאברהם: אם
כל כך חשובה בעיניך מצוה זו, אשתך היתה צריכה לגלות אכפתיות ולצאת
לקבל את פני האורחים יחד אתך. ועל זה אמר אברהם שהיא כל כך צנועה
שהיא עוזרת ומסייעת לו במצותו רק מבפנים, מתוך האוהל.
בזכות הצניעות זכתה שרה אמנו לרוח הקודש, וזהו שאמר הקב"ה לאברהם
(בראשית א"ך, י"ב):"כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". ופירש רש"י
(בשם בראשית רבה א', א'):"למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות". אמנם
אברהם הוא שנזרק לכבשן האש, והוא שנתנסה בעשרה נסיונות, ועם כל זה,
שרה אמנו זכתה לרוח הקדש ולנבואה בזכות כח הצניעות שהיה בה.