סגולה לפרנסה – פרשת המן

סגולה נהדרת לפרנסה לקרוא בכל יום את פרשת המן, ובמיוחד ביום שלישי בשבוע של פרשת בשלח אדם שיצליח להתבונן בדברים ולהתמלא באמונה שפרנסתו ניתנת לו ישירות מהקדוש ברוך הוא, בוודאי יזכה לפרנסה טובה.

מתוך

תגיות:

 

 

פרשת המן בתצוגה שונה:

טז,ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, הָאֲנָא מַחֵית לְכוֹן לַחְמָא מִן שְׁמַיָּא; וְיִפְּקוּן עַמָּא וְיִלְקְטוּן פִּתְגָם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ, בְּדִיל דַּאֲנַסֵּינוּן הַיְהָכוּן בְּאוֹרָיְתִי אִם לָא.

טז,ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.

וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, וִיתַקְּנוּן יָת דְּיַיְתוֹן; וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין, עַל דְּיִלְקְטוּן יוֹם יוֹם.

טז,ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עֶרֶב–וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וַאֲמַר מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן, לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּרַמְשָׁא–וְתִדְּעוּן, אֲרֵי יְיָ אַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

טז,ז וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-יְהוָה; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלֵינוּ.

וּבְצַפְרָא, וְתִחְזוֹן יָת יְקָרָא דַּייָ, בְּדִשְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי תֻּרְעֲמָתְכוֹן, עַל יְיָ; וְנַחְנָא מָא, אֲרֵי מִתְרָעֲמִתּוּן עֲלַנָא.

טז,ח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו; וְנַחְנוּ מָה, לֹא-עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל-יְהוָה.

וַאֲמַר מֹשֶׁה, בִּדְיִתֵּין יְיָ לְכוֹן בְּרַמְשָׁא בִּסְרָא לְמֵיכַל וְלַחְמָא בְּצַפְרָא לְמִסְבַּע, בְּדִשְׁמִיעָן קֳדָם יְיָ תֻּרְעֲמָתְכוֹן, דְּאַתּוּן מִתְרָעֲמִין עֲלוֹהִי; וְנַחְנָא מָא, לָא עֲלַנָא תֻּרְעֲמָתְכוֹן אֱלָהֵין עַל מֵימְרָא דַּייָ.

טז,ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה: כִּי שָׁמַע, אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם.

וַאֲמַר מֹשֶׁה, לְאַהֲרוֹן, אֵימַר לְכָל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, קְרוּבוּ קֳדָם יְיָ: אֲרֵי שְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי, תֻּרְעֲמָתְכוֹן.

טז,י וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן. {פ}

וַהֲוָה, כַּד מַלֵּיל אַהֲרוֹן עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִתְפְּנִיאוּ, לְמַדְבְּרָא; וְהָא יְקָרָא דַּייָ, אִתְגְּלִי בַּעֲנָנָא. {פ}

טז,יא וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

וּמַלֵּיל יְיָ, עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

טז,יב שָׁמַעְתִּי, אֶת-תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ-לָחֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

שְׁמִיעַ קֳדָמַי, יָת תֻּרְעֲמָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–מַלֵּיל עִמְּהוֹן לְמֵימַר בֵּין שִׁמְשַׁיָּא תֵּיכְלוּן בִּסְרָא, וּבְצַפְרָא תִּסְבְּעוּן לַחְמָא; וְתִדְּעוּן, אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

טז,יג וַיְהִי בָעֶרֶב–וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל, סָבִיב, לַמַּחֲנֶה.

וַהֲוָה בְּרַמְשָׁא–וּסְלֵיקַת שְׂלָיו, וַחֲפָת יָת מַשְׁרִיתָא; וּבְצַפְרָא, הֲוָת נָחֲתַת טַלָּא, סְחוֹר סְחוֹר, לְמַשְׁרִיתָא.

טז,יד וַתַּעַל, שִׁכְבַת הַטָּל; וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר, דַּק מְחֻסְפָּס–דַּק כַּכְּפֹר, עַל-הָאָרֶץ.

וּסְלֵיקַת, נָחֲתַת טַלָּא; וְהָא עַל אַפֵּי מַדְבְּרָא, דַּעְדַּק מְקֻלַּף–דַּעְדַּק דְּגִיר כִּגְלִידָא, עַל אַרְעָא.

טז,טו וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא–כִּי לֹא יָדְעוּ, מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה.

וַחֲזוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲמַרוּ גְּבַר לְאַחוּהִי מַנָּא הוּא–אֲרֵי לָא יָדְעִין, מָא הוּא; וַאֲמַר מֹשֶׁה, לְהוֹן, הוּא לַחְמָא, דִּיהַב יְיָ לְכוֹן לְמֵיכַל.

טז,טז זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ: עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם–אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ, תִּקָּחוּ.

דֵּין פִּתְגָמָא, דְּפַקֵּיד יְיָ, לְקוּטוּ מִנֵּיהּ, גְּבַר לְפֹם מֵיכְלֵיהּ: עֻמְרָא לְגֻלְגֻּלְתָּא, מִנְיַן נַפְשָׁתְכוֹן–גְּבַר לְדִבְמַשְׁכְּנֵיהּ, תִּסְּבוּן.

טז,יז וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלְקְטוּ, הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט.

וַעֲבַדוּ כֵּין, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְקַטוּ, דְּאַסְגִּי וּדְאַזְעַר.

טז,יח וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר–וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר: אִישׁ לְפִי-אָכְלוֹ, לָקָטוּ.

וְכָלוּ בְּעֻמְרָא–וְלָא אוֹתַר דְּאַסְגִּי, וּדְאַזְעַר לָא חֲסַר: גְּבַר לְפֹם מֵיכְלֵיהּ, לְקַטוּ.

טז,יט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר.

וַאֲמַר מֹשֶׁה, לְהוֹן: אֲנָשׁ, לָא יַשְׁאַר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא.

טז,כ וְלֹא-שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ; וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם, מֹשֶׁה.

וְלָא קַבִּילוּ מִן מֹשֶׁה, וְאַשְׁאַרוּ גֻּבְרַיָּא מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא, וּרְחֵישׁ רִחְשָׁא, וּסְרִי; וּרְגֵיז עֲלֵיהוֹן, מֹשֶׁה.

טז,כא וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ; וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס.

וּלְקַטוּ יָתֵיהּ בִּצְפַר בִּצְפַר, גְּבַר כְּפֹם מֵיכְלֵיהּ; וּמָא דְּמִשְׁתְּאַר מִנֵּיהּ עַל אַפֵּי חַקְלָא כַּד חֲמָא עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא, פָּשַׁר.

טז,כב וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה–שְׁנֵי הָעֹמֶר, לָאֶחָד; וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה.

וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, לְקַטוּ לַחְמָא עַל חַד תְּרֵין–תְּרֵין עֻמְרִין, לְחַד; וַאֲתוֹ כָּל רַבְרְבֵי כְּנִשְׁתָּא, וְחַוִּיאוּ לְמֹשֶׁה.

טז,כג וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה–שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לַיהוָה, מָחָר: אֵת אֲשֶׁר-תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר-תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כָּל-הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד-הַבֹּקֶר.

וַאֲמַר לְהוֹן, הוּא דְּמַלֵּיל יְיָ–שַׁבָּא שַׁבָּתָא קֻדְשָׁא קֳדָם יְיָ, מְחַר: יָת דְּאַתּוּן עֲתִידִין לְמֵיפָא אֵיפוֹ, וְיָת דְּאַתּוּן עֲתִידִין לְבַשָּׁלָא בַּשִּׁילוּ, וְיָת כָּל מוֹתָרָא, אַצְנַעוּ לְכוֹן לְמַטְּרָא עַדצַפְרָא.

טז,כד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד-הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה; וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא-הָיְתָה בּוֹ.

וְאַצְנַעוּ יָתֵיהּ עַד צַפְרָא, כְּמָא דְּפַקֵּיד מֹשֶׁה; וְלָא סְרִי, וְרִחְשָׁא לָא הֲוָת בֵּיהּ.

טז,כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי-שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה: הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.

וַאֲמַר מֹשֶׁה אִכְלוּהִי יוֹמָא דֵּין, אֲרֵי שַׁבְּתָא יוֹמָא דֵּין קֳדָם יְיָ: יוֹמָא דֵּין, לָא תַּשְׁכְּחוּנֵּיהּ בְּחַקְלָא.

טז,כו שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה-בּוֹ.

שִׁתָּא יוֹמִין, תִּלְקְטוּנֵּיהּ; וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא, לָא יְהֵי בֵּיהּ.

טז,כז וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן-הָעָם לִלְקֹט; וְלֹא, מָצָאוּ. {ס}

וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה, נְפַקוּ מִן עַמָּא לְמִלְקַט; וְלָא, אַשְׁכַּחוּ. {ס}

טז,כח וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: עַד-אָנָה, מֵאַנְתֶּם, לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי, וְתוֹרֹתָי.

וַאֲמַר יְיָ, לְמֹשֶׁה: עַד אִמַּתִּי, אַתּוּן מְסָרְבִין, לְמִטַּר פִּקּוֹדַי, וְאוֹרָיְתָי.

טז,כט רְאוּ, כִּי-יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת–עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם; שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ–בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

חֲזוֹ, אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא–עַל כֵּין הוּא יָהֵיב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, לְחֵים תְּרֵין יוֹמִין; תִּיבוּ אֲנָשׁ תְּחוֹתוֹהִי, לָא יִפּוֹק אֲנָשׁ מֵאַתְרֵיהּ–בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה.

טז,ל וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי.

וּשְׁבַתוּ עַמָּא, בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה.

טז,לא וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ, מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ, כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.

וּקְרוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל יָת שְׁמֵיהּ, מַנָּא; וְהוּא, כְּבַר זְרַע גִּדָּא חִיוָר, וְטַעְמֵיהּ, כְּאִסְקְרִיטָוָן בִּדְבַשׁ.

טז,לב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה–מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וַאֲמַר מֹשֶׁה, דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ–מְלֵי עֻמְרָא מִנֵּיהּ, לְמַטְּרָא לְדָרֵיכוֹן: בְּדִיל דְּיִחְזוֹן יָת לַחְמָא, דְּאוֹכֵילִית יָתְכוֹן בְּמַדְבְּרָא, בְּאַפָּקוּתִי יָתְכוֹן, מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

טז,לג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם.

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרוֹן, סַב צְלוֹחִית חֲדָא, וְהַב תַּמָּן מְלֵי עֻמְרָא, מַנָּא; וְאַצְנַע יָתֵיהּ קֳדָם יְיָ, לְמַטְּרָא לְדָרֵיכוֹן.

טז,לד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה; וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת, לְמִשְׁמָרֶת.

כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ, לְמֹשֶׁה; וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרוֹן קֳדָם סָהֲדוּתָא, לְמַטְּרָא.

טז,לה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה–עַד-בֹּאָם, אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת: אֶת-הַמָּן, אָכְלוּ–עַד-בֹּאָם, אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲכַלוּ יָת מַנָּא אַרְבְּעִין שְׁנִין–עַד דְּעָאלוּ, לַאֲרַע יָתֵיבְתָּא: יָת מַנָּא, אֲכַלוּ–עַד דַּאֲתוֹ, לִסְיָפֵי אַרְעָא דִּכְנָעַן.

טז,לו וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא. {פ}

וְעֻמְרָא, חַד מִן עַסְרָא בִּתְלָת סְאִין הוּא. {פ}

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

תפילות וסגולות נוספות:

אולי יעניין אותך גם:

ברכות מדאורייתא וברכות מדרבנן

מזונותיו ופרסנתו של אדם כקריעת ים סוף – למה? • הודאה על הנס שנעשה לישראל • מעלת ההודאה להקב"ה • ספק בברכות וכשטעה בברכות • ברכות -דאורייתא ודרבנן? • ידיעת הברכה קודם האכילה • ברכה על מאכלים שונים

להקנות חשק בלב הבנים ללימוד תורה

חשוב הוא לקנות לחתן בר מצווה תפילין מהודרות, וכפי שכתוב בפסוק "למען תהיה תורת ה' בפיך" שאם יש לו תפילין מהודרות בוודאי יזכה שהיה תורת ה' בפיו.

סגולה מיוחדת לילד שמגמגם

אדם או ילד שלא מדבר או ח"ו מגמגם יניח אביו כל בוקר יד ימין על פיו ויגיד את הפסוק "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"

הברכה שטמונה בשמירת השבת

הברכה שטמונה בשמירת השבת

בימים שבהם שמירת השבת אינה דבר מאליו,לצערנו בעיקר מחמת אי ההכרה בברכה הטמונה בשמירת שבת כהלכתה – לקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה!

חפש סרטון, סיפור, או שיעור