אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל. מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה? שאני אפסוק פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שגם השנה יהיה תשעה באב? לא מוכן!

בכל ליל-שבת אחרי ארוחת השבת היה בבית הרב שיעור בגמרא לבעלי-בתים, והייתה שם אווירה קסומה. הרוגע, הפשטות והשלווה של הרב, כבשו את לבנו. חשבתי: היכן יש עוד אדם כזה גדול שנגיש כל כך לציבור הרחב כמו הרב?!

כאשר נודע לחכמים כמה גדול הוא הצער שעובר על רבי סלימאן, ניגשו וסיפרו את כל הדברים למרן ה'בן איש חי',

כדי לחולל מהפכה שכזו, הקדישו הרבנים הראשיים לישראל חלק נכבד מסדר היום שלהם - ובעצם, אחוז ניכר מחייהם! הם היו מעורבים באופן אישי בכל הכרעה הלכתית הנוגעת לכשרות.

הרב הראה לנו כי גם כאשר יש פסיקה חד-משמעית, צריך להיות קשוב למי שבא לבקש את הפסיקה, לאפשר שילוב של גמישות בפסיקה. הרב תמיד ידע למצוא את הדרך השלישית. את הטור החמישי ב"שולחן ערוך", מבלי לסטות בכהוא-זה מהארבעה המקוריים!

בשבת קודש ב' לחודש אלול תשמ"ו, באמצע תפילת שחרית בה השתתפו למעלה מעשרים מתפללים, חדרו שני מחבלים להיכל בית הכנסת 'נוה שלום' באיסטנבול שבטורקיה. הם ירו לכל עבר ולאחר מכן הציתו את בית הכנסת והתאבדו.

את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת,זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה!

עוד בהיותו כבן חמש עשרה שנים בלבד, היה הרב מקבץ נערים לבית הכנסת 'מוסאיוף' שבשכונת הבוכרים, כדי שלא יסתובבו בשעות הערב ברחובות בחוסר מעש.

הרב, שכנראה זיהה את המצוקה שלנו, קיבל אותנו במאור פנים מיוחד. הוא בירך את שלושתנו ודיבר על החשיבות של שלושה מלווים לחתן!

חודשים אחדים לפני הכרזת המדינה ופרוץ מלחמת השחרור, כבר היתה נתונה ירושלים במצור ומאורעות דמים התחוללו בה.

שמתי את הרכב במוסך ובאתי לספר לרב מרדכי אליהו מה שקרה לנו. הוא אמר לי: "השטן מתנכל לך. בכל פעם שתיסע לדבר של קדושה – יהיו לך תקלות. אם תוותר על המשימה הקדושה – הרכב ייסע ללא בעיות".

כאשר גבר העוני בירושלים, היו צריכים ממש מסירות נפש כדי לשלוח ילדים ללמוד תורה, כי הורים רבים נאלצו להשתמש בילדיהם לעזרה בפרנסה.

איך יגאל ידין לא התעורר להניח תפילין כשהוא רואה כי לוחמי בר-כוכבא התמידו במצווה הזאת בתנאים כל כך קשים? האם קשר הדורות לא עורר אותו לראות שאנחנו היום ממשיכים את דרכם בתפילין ובמקוואות ובירושת הארץ? הרב אמר לנו שיגאל ידין הסתכל על התפילין כמו פרופסור, וזה לא כמו שאנחנו מסתכלים עליהן...

פעם אחת הגיע הקבלן לרב, ותוך שהוא חוכך את ידיו זו בזו, סיפר לו על עסקת נדל"ן שטומנת בחובה הון עתק. הרב פתח את התהלים וענה לו: "לא לקחת. לא טוב". "מה?" התקשה הקבלן לקבל עליו את הדין, בכל זאת הייתה זו אחת העסקאות היותר מבטיחות שעמדו לו מימיו. "אבל.." הוא ניסה להקשות. אך הרב בשלו. ..

. "עם מכון פוע"ה התייעצתם?" הוא מייד שאל. "לא", ענינו. "תתייעצו אִתם", אמר הרב, ולחש איזו תפילה. אחר כך סיים באמירת "ברכה והצלחה"

משגמלה ההחלטה בלבו של חכם סלמאן לעלות לארץ ישראל, החל חכם כנוש מסכם את דבריו, "בא לפני רבנו יוסף חיים והרצה בפניו שאלתו – עם מי ילמד קבלה כשיגיע לארץ ישראל?

אחד התחומים, שהרב ראה חשיבות גדולה לעסוק בו, הוא תחום הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

הסדר בהנחת התפילין של הרב היה מעניין...ביום שאחר כך הייתה ישועה גדולה – היה הרב מניח שני זוגות תפילין, רש"י ורבנו תם. ביום שאחר כך היה בו פיגוע או אסון – היה הרב מניח זוג אחד של תפילין, של ראש בלבד.

אחד מתושבי העיר צפת סיפר לבנו של הרב, הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א, רבה הראשי של צפת עיר הקודש סיפור מיוחד

בדיעבד התברר לי שכבוד הרב לא אוכל טונה בכלל, רק סרדינים שרואים את הקשקשים שלהם ואין שום חשש שמא התערב כריש במקום טונה בתוך הקופסא, בלי שום אפשרות לזהות את הטעות..