מדריכת כלות ותיקה הבחינה בציון בבחורה שהמתינה בצד כדי להתפלל לבדה, ובניגוד להרגלה שבה על עקבותיה כדי לברך אותה. רק כעבור ימים אחדים הבינה מה עמד מאחורי אותה פנייה.

כלה שהתקרבה למועד חתונתה נשאה בלב ספקות שלא הרפו, ועלתה להתפלל בציון הרב בהר המנוחות שתתבהר לה הדרך. דקות אחדות לאחר שסיימה, צלצל הטלפון.

הוא התרגש מאוד, לקח את הטלית שלו, ניגש לכבוד הרב ואמר לו: כבוד הרב, שלום קשר לי את הטלית הזאת. הרב לקח את הטלית ואמר: לא, שלום לא עשה את זה. אותו אדם התפלא, לקח את הטלית, הסתכל וראה שבטעות הוא לקח טלית אחרת…

אחרי שנים קשות מצאה את דרכה בחזרה בזכות הרב ושליחיו, וכשננעל הציון בימי הקורונה המשיכה להתפלל בחוץ, כואבת ושבורה. רק אחר כך שמעה מה התרחש באותן שעות עצמן.

כעבור חודש הגעתי לבית-החולים ביום שנקבע לי, שם צילמו לי את העין בסי.טי. והנה אני רואה את המומחה מסתכל עלי בתדהמה ואומר: "אין צורך בניתוח, הקרע הולך ונסגר. אבל אני לא מבין משהו. זאת לא אותה העין שראיתי לפני חודש?!".

מייד פנתה הרבנית לבדוק מה רע יש במפה, והנה גילתה שחלק מעיטורי המפה הם צלבים...

הרב פנה אליי ואמר לי: בתי, הקב"ה קובע מראש השנה ועד ראש השנה את פרנסתו של כל אדם. מה שקיבלת ממשרד החינוך – תקבלי ממקום אחר, חודש בחודשו!

הרב הראה לנו כי גם כאשר יש פסיקה חד-משמעית, צריך להיות קשוב למי שבא לבקש את הפסיקה, לאפשר שילוב של גמישות בפסיקה. הרב תמיד ידע למצוא את הדרך השלישית. את הטור החמישי ב"שולחן ערוך", מבלי לסטות בכהוא-זה מהארבעה המקוריים!

כשסבא שמע את המילה "מצווה", הוא לא היה יכול לעמוד בפניה והסכים לערוך את החופה. וכך היה מספר מו"ר הרב מרדכי אליהו: כל הדרך אל החופה הוא היה הולך כפוף, בעצבות ואנינות. וכשנכנס למקום החופה, הוא היה שמח ומאיר פנים. כל מי שהיה רואה אותו – היה שמח.

היה זה בתקופה הראשונה שהרב שימש כדיין בעיר באר שבע, שהתגלגלו הדברים והרב זכה לקדש שם שמים בקרב הגויים ונודע כ'חכימא דיהודאי', לקיים מה שנאמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".

כאשר נכנס הרב לתפקידו בתור הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הוא הפך את לשכתו לכתובת מרכזית לכל רב בישראל.

הרופאים קבעו שהתינוק לא ישמע, וכשמלאו לו שלושה חודשים העלה אותו אביו לציון והזכיר לפני הרב את השם שניתן לו. הבדיקה הבאה נערכה ימים ספורים אחר כך.

בקושי הגיע רבי סלימאן לכלל שישים שנה ושיבה קפצה עליו. מחלות פקדוהו ואף מאור עיניו ניטל. היה שוכב על ערש דווי מלופף ביסורים,

כלה שנישאה בגיל מבוגר שמעה מתחת לחופה ברכה לזרע של קיימא, והתקשתה להאמין. כשנפקדה עלתה לציון וביקשה סימן שהרב מלווה אותה, ואז פתחה את ספר התהילים.

ראיתי שהברכה של הרב אליהו מתחילה לעבוד במהירות. הגענו ללשכה, ומייד ראש העיר קיבל את פנינו. לאחר שהתיישבנו הוא פנה אלי ואמר: "מר אלבז, אני מתפלא עליך. למה אתה לא חולם גדול? למה אתה חולם קטן? תחלום גדול!"

את מסכת חייו של הצדיק המקובל הקדוש רבי מרדכי אליהו זכותו תגן עלינו אנו פותחים ביום הולדתו, כ"א באדר תרפ"ט,

אשתו של יהונתן פולארד ביקשה מהרב לפעול בשמים למען בעלה, שחייו היו בסכנה. הרב הסכים בלי לומר הרבה, וכעבור זמן הבינה המשפחה מה בדיוק לקח על עצמו. עד היום היא עולה לציונו.

אמרתי לו לכתוב את השאלות שלו על דף, לבוא לשיעור ולראות האם אחרי השיעור יישארו לו שאלות או רק תשובות. חברי עשה כך, ובאמת אחרי השיעור הוא הוציא את דף השאלות וראה שעל כל שאלותיו היו לו תשובות. זה היה מפליא.

רב שחלם להקים ישיבה לאורו של הרב זצ"ל, אבל חשש שאינו ראוי לכך, עלה לציון וביקש שלושה סימנים. הם הגיעו אליו אחד אחרי השני, והאחרון היה המפתיע מכולם.

לרב זצ"ל הייתה חשובה מאוד מצוות יישוב הארץ. כשהיו פונים אל הרב לגבי קניית מגרש לבנות עליו בית, היה הרב אומר: "זו מצוות יישוב ארץ ישראל – על כן יש לקנות את הכי גדול"...