את מסכת חייו של הצדיק המקובל הקדוש רבי מרדכי אליהו זכותו תגן עלינו אנו פותחים ביום הולדתו, כ"א באדר תרפ"ט,

אשר אחותי עלתה עם אמנו ממרוקו, היא נקראה בשם אחר. כשהגיעה לארץ, שינו לה את השם ובאמת יש לה שני שמות. חזרנו אל הרב עם שני השמות, המקורי והחדש, הרב בירך אותה ו"דעתו נחה"...

נדיר הוא סיפור חייו של המקובל האלוקי רבי סלימאן אליהו זיע"א, אביו של הרב, שאת שנותיו הראשונות עשה במשפחה ובסביבה שלא היתה קרובה להיכלי תורה.

אב לארבעה בנים עלה עם אשתו לציון הרב בירושלים וביקשו שם בנות. מה שקרה כמה שבועות אחר כך, ואחר כך גם בחדר הלידה, הפתיע גם את הרופאים.

בתו נשאה הריון תאומים בסיכון והרופאים לחצו לצמצם אותו, ובשבוע שלפני הלידה עלה האב להתפלל בכותל ובציון. בשבת שלאחר מכן חלמה הבת חלום, בלי לדעת דבר על תפילותיו.

קמתי בבוקר עם זיכרון החלום והייתי מאוד מרוגש. הרגשתי שזהו ממש חלום אמת. ממשי ביותר. שלושה חודשים לפני הלידה המשוערת שלנו ילדה גיסתי בן וקראו לו "אליהו". הבנתי למה הרב לא רצה שנקרא לו אליהו...

חברה בת עשרים וארבע התגרשה והכריזה שלא תינשא שוב לעולם. המספרת התפללה עליה בציון הרב, ובתוך כדי התפילה נדלקה בה מחשבה על בחור מוכר מן השיעור.

את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת,זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה!

תמו ימי הילדות והגיעו שנות הבחרות, המעולות שבשנות חיי אדם, שנות הנעורים בהן הוא עושה חיל ורוכש קנייני נצח שישמשוהו לכל ימי חייו.

פעם אחת בא אהרון אבוחצירא, כאשר היה שר בממשלה, ורעיון היה בידו להעלות את קברו של האביר יעקב אבוחצירא זצ"ל ממצרים לארץ ישראל, ובא לבבא סאלי זצ"ל לשואלו על רעיונו - מה ענה לו הבבא סאלי זיע"א?

רב הניח את ידו על ראש הילד ואמר: "ישלח דברו וירפאם". לאחר שלושה ימים הילד נעמד והתחיל ללכת. היה זה פלא גדול בעינינו!

בשנת פטירתו של הרב נתבקש אדם ללמוד משניות לעילוי נשמתו, וקיבל על עצמו את הש"ס כולו. מאז הוא ממשיך לסיים אותו שוב ושוב, גם לעילוי נשמתם של אחרים.

הלכתי לרב וסיפרתי לו שהרופאים לא נותנים לבתי סיכוי להתרפא, וביקשתי ברכה. אמר לי הרב: את עוד תראי ממנה נכדים ונכדות. היא תתרפא ותתחתן ותלד בנים ובנות בעזרת ה' !

כשהתייתם הרב, בעודו נער צעיר, והמשפחה עברה להתגורר בדירה הקטנה והצפופה, לא היה מקום למיטות ורק לקראת ערב היו פורסים מזרונים על הרצפה.

שיהודי בא לבקש ברכה בעבור חבירו.. בהמשך מבקש אותו יהודי מהרב שלא יכעס על כך שחברו לא עשה מה שהרב אמר... השיב לו הרב: "מעולם לא כעסתי ולא הקפדתי. עדיין לא למדתי לכעוס".

משגמלה ההחלטה בלבו של חכם סלמאן לעלות לארץ ישראל, החל חכם כנוש מסכם את דבריו, "בא לפני רבנו יוסף חיים והרצה בפניו שאלתו – עם מי ילמד קבלה כשיגיע לארץ ישראל?

כלה שנישאה בגיל מבוגר שמעה מתחת לחופה ברכה לזרע של קיימא, והתקשתה להאמין. כשנפקדה עלתה לציון וביקשה סימן שהרב מלווה אותה, ואז פתחה את ספר התהילים.

לפתע ראינו שהרב לא נמצא רק אתנו. הוא מתפלל על כלל ישראל שחיים פה עכשיו. הוא שם את לבו להתפלל גם על נשמות מדורות עברו שנמצאות בעולם העליון.

הסדר בהנחת התפילין של הרב היה מעניין...ביום שאחר כך הייתה ישועה גדולה – היה הרב מניח שני זוגות תפילין, רש"י ורבנו תם. ביום שאחר כך היה בו פיגוע או אסון – היה הרב מניח זוג אחד של תפילין, של ראש בלבד.

הורים קיבלו על עצמם ארבעים יום של תפילה בציוני הרב והחיד"א למען זיווג בנם, וביום האחרון מצאו את עצמם דופקים בדלת ביתו של הרב. שלושה שבועות אחר כך הגיעה שיחת טלפון.