שני חברים שעדיין לא היו שומרי מצוות יצאו להלוויה, ובדרך פגשו אדם נכה שהתקשה ללכת. מה שמצאו לידם באותו רגע פתח להם דרך עד הציון עצמו.

ילד קטן אוהב סוכריות... מה קורה כשילד צדיק כזה רץ וכמעט... מפיל את הרב?

בערב פסח אחד הרב קם באמצע הלילה ואמר לרבנית: יש חמץ בבית. הרבנית זינקה מהמיטה ואמרה: עבדתי כל כך קשה לפסח כדי שיהיה לנו חג כשר, אם יש חמץ אני לא נשארת בבית הזה לדקה אחת. נלך לילדים..

ואז אמר הרב לרופא: "חטאתי, עוויתי ופשעתי שלמדתי תורה ולא הלכתי לרופא מוקדם יותר".

ומהיכן למד הרב את המומחיות הגדולה לארבעת המינים? - מאותו גאון וקדוש, רבי יעקב מוצפי זצוק"ל, ראב"ד העדה החרדית הספרדית בירושלים, שהיה שריד לדור דעה ונמנה על גדולי חכמי בבל וממנהיגי העדה עוד בבגדאד.

תמו ימי הילדות והגיעו שנות הבחרות, המעולות שבשנות חיי אדם, שנות הנעורים בהן הוא עושה חיל ורוכש קנייני נצח שישמשוהו לכל ימי חייו.

אני ואחי הרב מרדכי היינו ישנים בבית. מקלטים כמעט ולא היו. היינו חולקים מיטה אחת כי לא היה יותר. ישנים "ראש ורגל"..קמתי בכבדות לתפילת ותיקין, ורק אחרי התפילה הבנתי את ההתעקשות שלו להעיר אותי מוקדם. המיטה שישנו בה הייתה נקובה מכדורי "דום דום". הלגיונרים הירדנים היו יורים פגזים וכדורים מנשק קל לתוך האוכלוסייה האזרחית, ובאותו בוקר ירו גם על הבית שלנו...

הוא התרגש מאוד, לקח את הטלית שלו, ניגש לכבוד הרב ואמר לו: כבוד הרב, שלום קשר לי את הטלית הזאת. הרב לקח את הטלית ואמר: לא, שלום לא עשה את זה. אותו אדם התפלא, לקח את הטלית, הסתכל וראה שבטעות הוא לקח טלית אחרת…

בשלב כלשהו התקשרו אנשיו של בנימין נתניהו אל סבא הרב, והוא אמר להם: "לערב ילין בכי, ולבוקר רינה". הייתי בטוח כי אם סבא אומר כך – כך יהיה. חזרתי לביתי בצפת רגוע ושליו...

הוא עלה לציון להתפלל על ילד שחלה, אך כל החנויות היו נעולות בימי הקורונה ולא היו בידיו נרות. אז ניגשה אליו מתפללת שהגיעה למקום בפעם הראשונה.

תקופת חתונתו של הרב, היתה תקופה קשה של מחסור במוצרי מזון וכולם היו חייבים להצטמצם מאד.

אישה משדרות שנסעה שוב ושוב להתפלל על בעלה החולה התאלמנה ממנו, ובאה לציון בתום השבעה לבקש אות שתפילותיה לא היו לריק. האות הגיע ביום גילוי המצבה.

את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת,זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה!

אברך מנצרת עילית ביקש לרדת בצומת שאין בו תחנה, בדרכו להתפלל בציון הרב שלושה ימים אחרי הפטירה. הנהג הסביר שאי אפשר, ובאמצע העלייה לירושלים קרה משהו.

והנה מגיעים שני אנשים שעזרו לו לדחוף את המכונית, אחד מבוגר ואחד צעיר. כשיצא להודות להם על העזרה, ראה שבעצם מי שעזר לו לדחוף את רכבו היו הרב אליהו זצ"ל והעוזר שלו.

בשעה שאין נוהגים להגיע בה, ערב שבת אחר חצות, הגיעה לציון הרב רווקה שהתאכזבה מפגישות רבות, ונשארה שם לבדה להתפלל על עצמה ועל חברותיה.

הרב חזר ואמר: אף-על-פי-כן לבדוק את התפילין. עשינו כדבריו והלכנו לבודק מומחה, והוא בדק ומצא שבאמת חסרות בתפילין המילים "למען ירבו ימיכם וימי בניכם". מילים כל כך משמעותיות לנו בעת ההיא בדיוק.

כשמדברים על הפסיקה של הרב בארבעת המינים, מעניין מאד להתייחס גם לצורה בה התבטא ובאיזו צורה חילק והגדיר את רמות הכשרות וההידור.

אשתו של יהונתן פולארד ביקשה מהרב לפעול בשמים למען בעלה, שחייו היו בסכנה. הרב הסכים בלי לומר הרבה, וכעבור זמן הבינה המשפחה מה בדיוק לקח על עצמו. עד היום היא עולה לציונו.

כבר בהיותו ילד קטן, ראו אצל הרב את הנטייה לחנך ולהדריך אחרים. הוא דאג תמיד לילדים אחרים שלא למדו והיו עתידים לגדול בורים ועמי הארץ.