כאשר עוסקים בפרקי החינוך של הרב, כדאי לספר כיצד היה הרב בוחן תלמידים, בבואו לבקר בתלמודי תורה ובבתי ספר.

בשקט היה הרב אומר לנו שזוהי "נדבת שבת". איך אתה יכול לתת צדקה בשבת? הרי אין לך אפשרות לתת כסף לעני. הכבוד שאנחנו נותנים להם – זוהי נדבת השבת שלכם...

שעה קלה לאחר שהלכו הרופאים הגיע אלי הרב, מלווה ברב זעפרני. הרב היה לבוש בגלימתו ואמר לי: אני נוסע עכשיו לארצות-הברית לביקור קצר, אבל דע לך שכאשר אחזור אתה תהיה בריא לגמרי. חשבתי לעצמי שהרי הרופאים אמרו לי לפני כשעה משהו אחר, אבל בכל זאת עניתי "אמן". כאשר כבוד הרב חזר מארצות-הברית, מי שהביא אותו לבית-הכנסת הייתי אני בעצמי, תודה לאל, בריא ושלם!

אברך מנצרת עילית ביקש לרדת בצומת שאין בו תחנה, בדרכו להתפלל בציון הרב שלושה ימים אחרי הפטירה. הנהג הסביר שאי אפשר, ובאמצע העלייה לירושלים קרה משהו.

הרב היה שם לב לכל אחד בבית-הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע....אם התברר שאדם אושפז בבית-החולים, היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר לבית-הכנסת, היה הרב שואל לשלומו. "איפה היית אתמול?". פשוט, זוכר כל אחד!

כאשר החל שמו של הרב להתפרסם בעולם, שהוא מברך את הפונים אליו וברכותיו מתקיימות ועושות פרי, בבחינת 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים',

אותה שבת קרעו את הרקיע תפילותיהם של כלל ישראל מכל הזרמים ומכל העדות, כשכולם זועקים "א-ל נא רפא נא לה", "אַל נא יהי עולם בלי ירח". את התוצאות ראינו מייד בצאת השבת.

אשר אחותי עלתה עם אמנו ממרוקו, היא נקראה בשם אחר. כשהגיעה לארץ, שינו לה את השם ובאמת יש לה שני שמות. חזרנו אל הרב עם שני השמות, המקורי והחדש, הרב בירך אותה ו"דעתו נחה"...

אורה, שהתייעצה עם הרב בחייו ופוקדת כיום את ציונו בהר המנוחות, נתקפה אימה לקראת לידתה התשיעית. בדרך לבית החולים פנתה אליו בליבה, ומאז ליווה אותה משפט אחד קצר עד הסוף.

באחת הפעמים שנסע הרב לארצות הברית ביחד עם רבי אברהם שפירא, נערכה לכבודם קבלת פנים חגיגית.

קמתי בבוקר עם זיכרון החלום והייתי מאוד מרוגש. הרגשתי שזהו ממש חלום אמת. ממשי ביותר. שלושה חודשים לפני הלידה המשוערת שלנו ילדה גיסתי בן וקראו לו "אליהו". הבנתי למה הרב לא רצה שנקרא לו אליהו...

בערב יום כיפור לאחר פטירת הרב הלכתי לציון של הרב ואמרתי לו: כבודו אמר לי לקנות בית, אני מנסה שנתיים ולא מצליחה. אני מבקשת מהרב שיקיים את הבטחתו ואני אארגן קבוצה של בנות שתעשה משהו לעילוי נשמת הרב...

לאישה הזאת יש חתול, וכבר כמה ימים שהוא לא אוכל. היא חוששת שהוא עלול למות, והיא באה לשאול מה לעשות לו.

ביום האזכרה נעצרה מבקרת בציון כדי לומר נשמת עם נשים שלא הכירה, ושמעה מהן שתי הודיות. באותו מעמד היא כיוונה בתפילתה גם על חברה שממתינה זמן רב.

כשהרב עוד היה בחור ולמד בישיבת 'פורת יוסף', הכירו כולם בבקיאותו הגדולה בהלכות ובכוחו לפסוק בצורה ברורה וחדה.

ביקש ממני אחד המתפללים לעלות לתורה. אמרתי לו שהיום זו ה"עלייה" של כבוד הרב. הוא הלך מייד לכבוד הרב וביקש ממנו שיוותר לו כדי שהוא יעלה. כמובן שכבוד הרב ויתר לו והוא עלה...

נערה שגדלה בבית נוצרי בניו יורק נמשכה כל ימיה אל היהדות ונישאה לישראלי שהוא כהן. חמש שנים חיפשה מענה הלכתי, עד ששלחה שליח להתפלל בציון הרב.

נוצר ויכוח גדול, ובעקבות כך פנה אבי הבן אל הרב וסיפר לו את שאירע. הרב עצם את עיניו ושקע במחשבות, ופתאום קרא בקול: "שלא תעיז לקרא לו יוחאי"!

ראש מוסדות אור לאה המתין שנה שלמה לשתי ביקורות שיאשרו את הכולל שלו, ובקשותיו מהפקידים לא הועילו. בוקר אחד עלה להתפלל בציון של הרב ומשם המשיך לכולל.

עוזריו של הבבא סאלי לא הבינו מה בדעתו של רבם לעשות, אך משהביאו כוסות כמצוותו, עמדו נדהמים וראו כיצד יושב רבם ומוזג כוס אחר כוס בערק, עד שמילא את כוסותיהם של כל באי הכינוס. לפחות מאה משתתפים היו שם, וכולם זכו לשתות מן הבקבוק ה"ריק"...