שמתי לב כל השיחה, שהרב מדבר אתו אבל לא מברך אותו, וזה היה לי קשה מאוד. הייתי בסערת נפש גדולה, והרבנית שתחיה הרגישה מה שעובר עלי. היא ניגשה אל הרב ואמרה לו: לא בירכת אותו. הרב ענה לה: "זה בסדר, הוא יעבור את הניתוח". שוב הרב לא בירך...

שמתי את הרכב במוסך ובאתי לספר לרב מרדכי אליהו מה שקרה לנו. הוא אמר לי: "השטן מתנכל לך. בכל פעם שתיסע לדבר של קדושה – יהיו לך תקלות. אם תוותר על המשימה הקדושה – הרכב ייסע ללא בעיות".

ואז אמר הרב לרופא: "חטאתי, עוויתי ופשעתי שלמדתי תורה ולא הלכתי לרופא מוקדם יותר".

כלה שהתקרבה למועד חתונתה נשאה בלב ספקות שלא הרפו, ועלתה להתפלל בציון הרב בהר המנוחות שתתבהר לה הדרך. דקות אחדות לאחר שסיימה, צלצל הטלפון.

מהמרפסת של בית המדרש היכל יעקב ירדה המיטה אל תוך המון עצום, ורבבות נדחקו לגעת בה. תחילה נדמה היה שחסר כאן סדר, עד שמישהו הסביר למתבוננים מה הם רואים באמת.

מחנכת ותיקה עמדה חסרת אונים מול תלמידה מאתגרת שמצבה רק הידרדר, ובלית ברירה נסעה עם בעלה לציונו של הרב כדי לבקש עליה רחמים.

יוסף, שכנו של הרב, מופיע בשירה ובריקוד. פעם אחת אבד לו הקול ערב הופעה, והרב נתן לו שלוש סוכריות וברכה קצרה. לימים, אחרי פטירת הרב, נשנה הסיפור והוא עלה לציון.

בערב יום כיפור לאחר פטירת הרב הלכתי לציון של הרב ואמרתי לו: כבודו אמר לי לקנות בית, אני מנסה שנתיים ולא מצליחה. אני מבקשת מהרב שיקיים את הבטחתו ואני אארגן קבוצה של בנות שתעשה משהו לעילוי נשמת הרב...

כאשר החל שמו של הרב להתפרסם בעולם, שהוא מברך את הפונים אליו וברכותיו מתקיימות ועושות פרי, בבחינת 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים',

עוזריו של הבבא סאלי לא הבינו מה בדעתו של רבם לעשות, אך משהביאו כוסות כמצוותו, עמדו נדהמים וראו כיצד יושב רבם ומוזג כוס אחר כוס בערק, עד שמילא את כוסותיהם של כל באי הכינוס. לפחות מאה משתתפים היו שם, וכולם זכו לשתות מן הבקבוק ה"ריק"...

בתקופה שהרב למד בישיבת 'פורת יוסף' היה חכם זקן ושמו רבי אברהם ענתבי-סקא זצ"ל,

כשהיה הרב באחת הקהילות הגדולות בארצות הברית, בא יהודי חשוב והזמין אותו להשתתף בברית מילה שהוא עורך לבנו, ואף כיבד את הרב שישמש סנדק וימולו את הרך הנולד על ברכיו.

לפתע ראינו שהרב לא נמצא רק אתנו. הוא מתפלל על כלל ישראל שחיים פה עכשיו. הוא שם את לבו להתפלל גם על נשמות מדורות עברו שנמצאות בעולם העליון.

כשסבא שמע את המילה "מצווה", הוא לא היה יכול לעמוד בפניה והסכים לערוך את החופה. וכך היה מספר מו"ר הרב מרדכי אליהו: כל הדרך אל החופה הוא היה הולך כפוף, בעצבות ואנינות. וכשנכנס למקום החופה, הוא היה שמח ומאיר פנים. כל מי שהיה רואה אותו – היה שמח.

כשמדברים על הפסיקה של הרב בארבעת המינים, מעניין מאד להתייחס גם לצורה בה התבטא ובאיזו צורה חילק והגדיר את רמות הכשרות וההידור.

התפילות היו יומיות במחיצת מרן הרב נודעו לשם ולתהילה באוירת הקדושה והחמימות - מקום שיש בו גם יראה וגם אהבה

עשר שנות ציפייה הסתיימו בלידה, ולראשונה לא היה לאב שם מוכן מראש. שכנה מקריית ארבע כבר סיפרה להם על חלום ישן, ותאריך הברית עשה את השאר.

שנתו של הרב נדדה באותה לילה - שאלה הרת גורל עמדה לפתחו - הרב לא הלך לישון כלל, הוא ישב לעיין בדבר לעומק. משהגיע לכלל הכרעה, נטל דף ועט וכתב תשובה שלמה נגד הפסק של חבריו להרכב...

אם גרושה שבנה בן האחת עשרה חדל מזה שנה וחצי לפקוד את בית הכנסת, ולא מצאה דרך להשיב אותו, עמדה שעה שלמה בציון הרב ובכתה.

אישה בשבוע השלושים ושמונה נשלחה לניתוח קיסרי אחרי שהניסיונות להפוך את העובר נכשלו. משם נסעה היישר לציונו של הרב מרדכי אליהו, ויצאה עם תחושה אחרת לגמרי.