לפתע ראינו שהרב לא נמצא רק אתנו. הוא מתפלל על כלל ישראל שחיים פה עכשיו. הוא שם את לבו להתפלל גם על נשמות מדורות עברו שנמצאות בעולם העליון.

. "עם מכון פוע"ה התייעצתם?" הוא מייד שאל. "לא", ענינו. "תתייעצו אִתם", אמר הרב, ולחש איזו תפילה. אחר כך סיים באמירת "ברכה והצלחה"

משגמלה ההחלטה בלבו של חכם סלמאן לעלות לארץ ישראל, החל חכם כנוש מסכם את דבריו, "בא לפני רבנו יוסף חיים והרצה בפניו שאלתו – עם מי ילמד קבלה כשיגיע לארץ ישראל?

תמיד ידענו - שאם הרב אומר לא לדאוג, אני לא דואג... מרן הרב קיים את הבטחתו - הרב תקע בשופר בעבור אמי ורק לאחר מכן, מלא שמחה, עזב והלך.

אחרי לילות ללא שינה ובכיות והתייעצויות רפואיות, נסענו לרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמרתי לו בבכי מה שהרופאים אמרו לי. הרב הסתכל עלי במבט כל כך טוב ואמר לי: אל תדאגי! לידה קלה, ושיהיה במזל טוב!

חודשיים אחרי תאונת דרכים, שבור בגופו וברוחו, עלה האיש לציון להתפלל. באותו לילה נגלה אליו הרב בחלום ושאל אותו שאלה אחת קצרה.

גם כדי להשכין שלום בין איש לרעהו, או כדי להניח דעתו של מר נפש שנפגע מזולתו, היה מוכן הרב להקריב את כולו ומאודו. מדהימה ומרגשת היא העובדה הבאה, אותה סיפר הרב בעצמו:

סיפור מרגש על ילדה שחשבה שלא נעים לעמוד בחברת הבנים כשאומרים "ימלוך" בשבת בבוקר, מצד שני גם על הממתק הטעים לא יכלה לוותר.. מי נחלץ לעזרתה?

סיום עבודה שנרשם כהתפטרות מנע ממנה דמי אבטלה, פניות חוזרות לא הועילו וחודשים חלפו בלי טופס מתוקן. אז נסעה להתפלל בציון הרב.

יהודי שסבל מאבנים בכליות ביקש להימנע מניתוח, ניסה טיפולים ואף הוצאת עין הרע בעופרת אצל נהגו של הרב, ולא נושע. בצערו פנה אל הציון ובכה שם כדרך שהיה מבקש מהרב בחייו.

מהמרפסת של בית המדרש היכל יעקב ירדה המיטה אל תוך המון עצום, ורבבות נדחקו לגעת בה. תחילה נדמה היה שחסר כאן סדר, עד שמישהו הסביר למתבוננים מה הם רואים באמת.

אותה שבת קרעו את הרקיע תפילותיהם של כלל ישראל מכל הזרמים ומכל העדות, כשכולם זועקים "א-ל נא רפא נא לה", "אַל נא יהי עולם בלי ירח". את התוצאות ראינו מייד בצאת השבת.

איך מרן הרב פסק לבחור שרצה להגביה את קומתו הפיזית באמצעים מלאכותיים ובכך אולי לגנוב את דעתה של המשודכת?

עם אחת היה מתפלל אחד שישבו על מקומו והוא כעס מאוד. ממש היפך ההנהגה של הרב. הסתכלתי על הרב, והוא לא נע ולא זע. אי-אפשר להבין את העוצמה של הענווה שלו. עוצמה של שתיקה.

ראש כולל מצפת, שבנו המוכשר נטש את הלימוד ואת התפילה, נדחק בליל ההלוויה אל המכונית שנשאה את הרב בדרכה לציון וביקש דבר אחד. באותו לילה קרו שם דברים שקשה להסביר.

בעיצומן של ההכנות לסוכות נפלה ילדה בת שלוש מגובה שני מטרים על רצפת אבן ואיבדה את הכרתה. אביה, ששמע מהרופאים כי נותר רק להמתין, יצא לציון הרב סמוך לכניסת השבת.

אב שבתו הגיעה לגיל עשרים וארבע ועדיין לא נמצא לה זיווג ראה את רבו בחלום ליל ראש השנה, וכשנשאל אם יש לו בקשה נוספת ניצל את ההזדמנות.

כשהובאו לפניו חולים במצב קשה, נהג הרב להפנות אותם לציון של צדיק מסוים, שם לדבריו נפתחים שערי הישועה. היום נוספה לכך סיבה אחרת.

ערב ניתוח עיניים בצפת חלם רמי שהוא מתפלל על קברי הוריו, ובדרכו החוצה מבית העלמין ראה שני רבנים יושבים סמוך לציון. אחד מהם קם ממקומו לקראתו.

הסדר בהנחת התפילין של הרב היה מעניין...ביום שאחר כך הייתה ישועה גדולה – היה הרב מניח שני זוגות תפילין, רש"י ורבנו תם. ביום שאחר כך היה בו פיגוע או אסון – היה הרב מניח זוג אחד של תפילין, של ראש בלבד.