חמישים שנה לפני הסתלקותו העלה מרן הרב את עצמותיו של רבנו החיד״א מליוורנו, וטיפל בקבורתן בהר המנוחות. בכ״ה בסיון תש״ע נטמן שם בעצמו, באותו אוהל, לצדו.
סיור וירטואלי בציון הקדוש. אפשר להסתובב במרחב, להתקרב למצבה, לראות את בית המדרש שבתוך האוהל ולעמוד מול המקום כאילו הייתם שם. מומלץ לצפות במסך מלא.
מאז ההסתלקות בכ״ה בסיון תש״ע עולים אל הציון רבבות מכל רחבי הארץ. יש שבאים לבקש, יש שבאים לומר תודה, ויש שבאים פשוט לשבת מול המקום שבו נח מי שהיה אביהם של ישראל.
האדמו״ר מבעלז הזקן היה רגיל לומר, שמי שבחייו היה "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", מחובר לעליונים ומחובר לתחתונים, גם אחרי פטירתו הוא מחבר שמים וארץ. נמצא בשמים ומשפיע טוב על הארץ.
התפילה במקום היא לקדוש ברוך הוא לבדו, והצדיק הוא מליץ יושר. מי שעולה לציון בא לעורר את זכותו של הצדיק, ללמוד מתורתו, ולבקש שיליץ טוב בעד המתפללים.
גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן
חולין ז ע״ב
בית העלמין הר המנוחות, גבעת שאול, ירושלים. האוהל נמצא בכניסה לרחבה הראשית. מהכיכר הגדולה ממשיכים ישר, והמבנה נמצא מולכם. על הכניסה מתנוסס השלט ״מקום מנוחת החיד״א והרב מרדכי אליהו זצוק״ל״.
חניון בכניסה למתחם בית העלמין. חונים בחניה הראשית וממשיכים ברגל. בימי ההילולא הכניסה לרכב פרטי סגורה בין 18:00 ל-24:00, ופועלות הסעות חינם.
קו 54 של אגד מהתחנה המרכזית בירושלים, עד התחנה האחרונה. בימי ההילולא הקו מתוגבר.
הציון פתוח עשרים וארבע שעות ביממה, למעט שבתות וחגים. המבנה סגור, ממוזג בקיץ ומחומם בחורף.
במקום מחיצת הפרדה קבועה ועזרת נשים, וההכוונה מתחילה כבר בכניסה. ביום ההילולא מתקיימת תפילת נשים נפרדת.
בהר המנוחות מסומנים שבילים המיועדים לכהנים. יש ללכת לפי השילוט שסביב המתחם.
בתוך אזור הציון אין להדליק נרות. ברחבה שמחוץ למבנה מותקנים שני תאי אבן להדלקה, אחד לזכר החיד״א ואחד לזכר מרן הרב.
בשנת תש״כ, כשהיה אברך צעיר, נשלח הרב מרדכי אליהו על ידי הראשון לציון הרב יצחק ניסים לטפל בקבורת עצמותיו של רבנו חיים יוסף דוד אזולאי, החיד״א, שהועלו ארצה מליוורנו שבאיטליה מאה חמישים וארבע שנים אחרי פטירתו. ההעלאה נעשתה בכ׳ באייר תש״כ, וחלקה מכובדת בכניסה להר המנוחות הוכנה לקבורה.
חמישים שנה לאחר מכן, בכ״ה בסיון תש״ע, נטמן הרב עצמו באותו מקום. וכך הם שוכנים היום תחת כיפה אחת.
הרב עצמו סיפר מה אירע בשדה התעופה כשפתח את הארון, וזה אחד הסיפורים המפורסמים שסיפר על עצמו.
התחלתי לפתוח את הבורג הראשון מלמעלה. מיד החל בוקע רעש מתוך הארון. כולם סביב נבהלו ונבעתו, הרב אבוחצירא התעלף. אני עמדתי. אמרתי: הרב חיד״א, אני באתי לטפל בך... אני לא יודע איפה הראש, איפה הרגליים. תסדר את עצמך. הנחתי את ידי על עצמות החיד״א, ובנשימה עצורה ביקשתי מהחיד״א שיסתדרו העצמות מאליהן. פתאום חשתי שידי זזות על פני כל הארון, עד שהעצמות המלוקטות התחברו לכדי שלד שלם.
מרן הרב מרדכי אליהו זצוק״ל · מתוך ״אביהם של ישראל״
בעקבות העדות הזאת הוציאו דייני העדה החרדית מודעה, שכיוון שהשלד שלם כולם חייבים ללכת להלוויה.
את המצבה הגה ויצר האמן אסף קדרון, בעבודה עברית בחוות ״גבעות עולם״ ביישוב איתמר שבשומרון. היא בנויה מאבנים שהובאו מארבע ערי הקודש, צפת, טבריה, חברון וירושלים, ומאבנים שנותצו בידי פורעים ממבנה הישיבה בקבר יוסף שבשכם.
מאות רבות של אנשים ובני נוער, מהארץ ומחוץ לארץ, הגיעו לחוות גבעות עולם כדי לזכות וליטול חלק סמלי בבנייה. עם סיום העבודה הועברה המצבה בשלמותה לירושלים והונחה במקומה.
את הנוסח החקוק חיברו הרב שבתאי סבתו, ראש ישיבת מצפה יריחו, יחד עם אחיו הרב הסופר חיים סבתו. הם השקיעו בכתיבה זמן רב, כיוון שבשמים מתייחסים למה שכתוב על המצבה, ודנים את האדם על שבחים שניתנו לו שלא כדין, וגם אם לא שיבחו אותו כדין.
לא היה מתקבל על הדעת להקים לרב אליהו, אוהב הארץ, מצבה משיש איטלקי
אסף קדרון, יוצר המצבה
פ.נ.
אבינו מורנו עטרת ראשנו
רב ורבנן הראשון לציון מרא דארעא דישראל
חסידא קדישא ופרישא
כמוהר״ר מרדכי אליהו זצ״ל
בן המקובל חכם סלימאן ומזל זצ״ל
שלשלת יוחסין וממשיך דרך מרן רי״ח טוב בן איש חי זי״ע.
באהבת עולם נפשו בערה - מזבח תוקד סתר עליון סתרה.
עוצם עיונו חוט השערה - בפני קודשו זרחה נהרה.
מעפעפי שחר רוחו שוררה - יושב על מדין באמונה ויושרה.
פסקיו קבע באהבת תורה - מאמר מרדכי דרכי טהרה.
אשכולות מידותיו על תלמידיו השרה - ברגבי ארצנו דבק בגבורה.
אומה שלמה באהבתו קשורה - טוהר עיניו אלה אזכרה.
ארי בתורה עלה בסערה - בחיי עולם נפשו תהא צרורה.
נלב״ע כ״ה סיון התש״ע
ת.נ.צ.ב.ה.
הנוסח שחיברו הרבנים חיים ושבתי סבתו, חקוק על המצבה
את הציון הקים ומימן בית המדרש ״דרכי הוראה לרבנים״. הבנייה נמשכה כשנתיים וחצי, ולוותה בקשיים ובניסים. הרב חיים סויסה, שניהל את לשכת הרב במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, סיפר שהאדריכלים הראשונים שאליהם פנה סירבו לקבל את העבודה. אלה שלושה דברים שקרו בדרך.
כשחיפשו אדריכל לתכנון הציון, הומלץ על אדריכלית מומחית לעבודות אבן בשם מיכל. בשיחת הטלפון הראשונה התברר שהרב עצמו חיתן אותה, ושהיא נכדתו של הראשון לציון הרב יצחק ניסים, אותו רב ניסים שקנה לעצמו את חלקת הקבר מאחורי ציון החיד״א, ולבסוף נקבר בהר הזיתים, ולכן המקום נשאר פנוי.
וכשנרשם שמה המלא התברר עוד דבר: שם משפחתה דלה פרגולה. היא נשואה לנכדו של ד״ר דלה פרגולה, שטיפל בהעלאת עצמות החיד״א מאיטליה בשליחות הרב ניסים.
את המבנה בנה הקבלן יצחק לוי יחד עם בנו אביחי. אביחי סיפר: ״אמי הייתה בהיריון עלי, ואמרו לה שהעובר מת. אבא שלי הלך לרב, והוא אמר: העובר חי, לך לרופא אחר. גם הרופא השני אמר שהעובר מת. הוא חזר לרב, והרב אמר: העובר חי. והנה אני.
לימים זכיתי לבנות את הציון של הרב עם אבא שלי. לא רציתי כסף, רק לבנות. היו עובדים חילוניים ששמו כיפות ועבדו ממש בחרדת קודש״.
מספר איציק לוי, הקבלן: עבדנו בציון כמה חודשים, בשמש ובקור. ביום חם אחד הגיעה בחורה, הוציאה מתיקה בקבוק שתייה צונן וכוסות, והגישה לכל העובדים. וכך יום אחר יום. כעבור כשלושה חודשים הפסיקה להגיע.
זמן מה אחר כך הוזמן לחתונה, והכלה נראתה לו מוכרת. היא אמרה לו: הגעתי לציון יום אחר יום, במשך תשעים יום. ביום התשעים פגשתי את מי שעתיד היום להיות בעלי.
תלמידי חכמים לומדים ומתפללים בציון הקדוש לאורך כל השנה. ניתן לשלוח שמות לברכה ולישועה, והם יוזכרו במקום.
טל׳ לבירורים: 073-2100399
אין נוסח מחייב. אלה הדברים שנהוג לומר וללמוד בציון, על פי מה שלימד הרב עצמו בספרו ״תהילים כינור דוד״, שבו סידר הלכות, תפילות וסדר לימוד על קברי צדיקים.
נהוג לומר תהילים לעילוי הנשמה ולבקשת רחמים. ביום ההילולא נאמרים פרקי תהילים בציבור.
נחת רוח מיוחדת לצדיק כשלומדים מתורתו על קברו. בתוך האוהל יש ספרייה, ואפשר ללמוד עמוד מספרי הרב.
מנהג ותיק במקום, כפי שמסופר בסיפור ״הרב מסייע כבר בשבעה״.
סדר התפילה על קברי צדיקים מספרו של הבן איש חי, רבו של אבי הרב, הפותח: ״שלום עליך מורי הצדיק, שלום לך ושלום למשכבך״.
תפילה אישית שחיבר מרן הרב ונשא עמו למעלה משישים שנה, ונמצאה בכיס מעילו לאחר הסתלקותו.
אמירת קדיש ולימוד משניות לעילוי נשמתו.
שימו לב: בתוך אזור הציון אין להדליק נרות. ברחבה שמחוץ למבנה מותקנים שני תאי אבן להדלקה, אחד לזכר רבנו החיד״א ואחד לזכר מרן הרב.
אלה סיפורים שנמסרו על ידי בעליהם ופורסמו בספרי ״אביהם של ישראל״ ובאתר. הם מובאים כאן כפי שנמסרו.
נושעתם בציון?
ספרו לנו. הסיפורים נאספים ומתפרסמים באתר לזכרו ולעילוי נשמתו. אפשר לכתוב דרך טופס יצירת הקשר או בטלפון 073-2100399.
בכל שנה, ביום ההסתלקות, עולים לציון רבבות. העצרת המרכזית מתקיימת בערב שלפני, ברחבת הר המנוחות, ונמשכת עד שעות הלילה. בשנים האחרונות הגיעו למעלה מעשרים וחמישה אלף איש.
הכנסת אורחים
במקום פועל אוהל הכנסת אורחים עם עזרת נשים, כיבוד קל, פינה להדלקת נרות ודוכני ספרי הרב.
הסעות
הסעות חינם מהכניסה לעיר ומבנייני האומה, החל מ-16:30. בין 18:00 ל-24:00 אין כניסה לרכב פרטי, והמשטרה סוגרת צמתים בין 17:00 ל-23:00.
ביום שני, כ״ה בסיון תש״ע, 7 ביוני 2010, הסתלק מרן הרב בבית החולים שערי צדק בירושלים, בגיל 81. מיטתו יצאה בשעות הערב מבית מדרשו ״היכל יעקב״ בשכונת קריית משה, לאחר קריאת תהילים ומשניות. על פי הערכות המשטרה ליוו אותו כמאה אלף איש. המסע נמשך עד השעות הקטנות של הלילה, והוא נטמן לצד החיד״א.
בין המספידים: הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי יונה מצגר, הבבא ברוך, הרב בניהו שמואלי, הרב יעקב עדס, הרב משה צדקה, הרב יעקב יוסף וראש עיריית ירושלים ניר ברקת.
עמדנו וראינו את המיטה יורדת מהמרפסת אל תוך הקהל הרב. אלפי ידיים הושטו אליה. ברגעים הראשונים חשבנו, אולי זה לא כל כך מכובד, צריך קצת סדר. מהר מאוד נזכרנו בדרכו של הרב לחפש בכל דבר את צד הזכות. וראינו אנשים שרוצים להתדבק, שלא רוצים להיפרד. ראינו אהבה. אהבה רבה. אהבת עולם.
מתוך ״אביהם של ישראל״
הצילומים חולצו מסיור ה-360 של הציון. לחיצה על תמונה פותחת אותה בגודל מלא.
כן. במקום מחיצת הפרדה קבועה ועזרת נשים, וההכוונה מתחילה כבר בכניסה. ביום ההילולא מתקיימת תפילת נשים נפרדת.
בהר המנוחות מסומנים שבילים המיועדים לכהנים. יש ללכת לפי השילוט שסביב המתחם.
תהילים, לימוד מתורת הרב, זוהר ואור החיים הקדוש, ונוסח התפילה לקברי צדיקים מספר ״לשון חכמים״. הפירוט בסעיף סדר התפילה שלמעלה.
בתוך אזור הקבר אין להדליק נרות. ברחבה שמחוץ למבנה מותקנים שני תאי אבן להדלקה.
הציון פתוח עשרים וארבע שעות ביממה, למעט שבתות וחגים. המבנה סגור, ממוזג בקיץ ומחומם בחורף.
בכ״ה בסיון, יום ההסתלקות. העצרת המרכזית מתקיימת בערב שלפני, ברחבת הר המנוחות.
דרך הטופס בעמוד זה, או בטלפון 073-2100399.
את הציון הקים ומימן בית המדרש ״דרכי הוראה לרבנים״. הבנייה נמשכה כשנתיים וחצי.
משום שהוא עצמו טיפל בקבורת עצמותיו של החיד״א בשנת תש״כ, והחלקה הסמוכה, שהראשון לציון הרב יצחק ניסים הכין לעצמו, נותרה פנויה.
מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה