מה עושה הרב אליהו זצ"ל בשמים? – ימימה מזרחי

הרב דסלר אומר שמה שבן אדם עושה פה למטה הוא יעשה גם בגן עדן. החיים ממשיכים. אם את שיננית, את תתקני שיניים גם בגיהינום. את לומדת קולנוע – תעשי סרטי תדמית לקב"ה. את עובדת במכון כושר? בעולם הבא תהיי מדריכת הכושר של שרה, רבקה רחל ולאה.
והרב מרדכי אליהו, שהיה דיין בבית הגדול פה למטה, עכשיו בבית הדין הגדול למעלה.
ברוח זו כתבתי השבוע שיר על הרב מרדכי אליהו, ולבקשת הקהל אקרא אותו שוב. הנה הגאולה כפי שאני מדמיינת אותה. אלה המצאות מומצאות, אבל נדמה לי שכך זה ייראה.

הרב יושב עכשיו, אולי, בבית הדין הגדול
הרבי מלובאביץ' מצד ימין, הבבא סאלי משמאל.
הקולמוסים רועדים בידיהם
והנה ה' ניצב עליהם.
ועומדת לפניהם השכינה: עגונה, עזובה, מגורשת
אישה כבר כמעט מיואשת,
כמה דמעות ובכיות היא בכתה!
כעת היא תובעת את כתובתה.
עייפה כל כך, אין לה מנחם
והרב מרעים בקולו: "איה ספר כריתות אשר שולחה אמכם?"
והוא ירשום ויכתוב, ללא מחיקה
ומסביב – קול דממה דקה.
ומלאכין יחפזון
וחיל ורעדה יֹאחזון
וכולם יעמדו אז בחלחלה
עת יישמע קול הרב אומר: "גזר הדין – גאולה!"
וה' יקום אז מכסא קדשו
וינענע לו, לרב אליהו, בראשו
והכל יאשרו את פסק הדין – מדרבנן ומדאורייתא
והשכינה בדמעות תאסוף את ילדיה: "זהו", היא תאמר. "חוזרים הביתה".
ואז היא תלך מעיר לעיר ומכפר לכפר
ותעורר בעדינות ישני עפר.
בבתי החולים היא תדרוש מכתבי שחרור מהרופאים
"תודה!" היא תאמר. "עכשיו הילדים שלי בריאים!"
גם את יונתן פולארד היא ודאי לא תשכח:
"אתה זוכר?" היא תאמר לו. "הרב אוהב אותך כל כך!"
ובחשכת הבור בעזה היא תיכנס אל החושך פנימה
תאחז בידו ותאמר לו "בוא גלעד. הולכים לאמא".
ואז היא תחבק חזק את בנותיה הגדולות:
"די! אל תבכו יותר, עכשיו אתן כלות!"
ויישמע קול שיר, וצחוק תינוקות
ויביט אז הרב בעיניו הרכות
בעמו האהוב, באשתו, בשכינה
ויברך: "ברוך מציב גבולות אלמנה!"