בוידאו שלפניכם הרב מביא מקורות הלכתיים ועל פי מה שנהגו גדולי עולם במנהג החלאקה. האם אפשר לספר כבר מגיל שנתיים ויום? מהו המקום הראוי לעשות את החלאקה? מהו הזמן הראוי שאפשר לעשות חאלקה , האם אפשר בחול המועד או ביום שישי?
מה מקור השם "חלאקה"? מדוע נוהגים לחגוג דווקא במירון? ומה בעצם עושים בטקס הזה? צפו בסרטון מהראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל על "החלקה".
עוד מקורות :
מנהג ישראל שלא לגלח ושלא לספר שערות ראש תינוק עד מלאת לו שלש שנים.
מקור המנהג לא לספר את הילד בטרם מלאו לו שלוש שנים, נלמד מן הפסוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש". דורש הילקוט שמעוני, כי הואיל ונאמר שהאדם דומה לעץ – "כי האדם עץ השדה" – לפיכך גם באדם, בטרם מלאו לו שלוש שנים הוא עדיין לא שייך למצוות, ובשנה הרביעית הוא נעשה שייך לקדושה ומתחילים לחנכו למצוות, בהשארת פאות הראש.
המקובל הידוע הרב חיים וויטל כותב כי האר"י ז"ל הוליך את בנו הקטן, עם כל אנשי ביתו, בל"ג בעומר, למירון, שם קבור רבי שמעון בר יוחאי, וגילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה.
מובא ב"שערי תשובה"(או"ח תקלא,ז):נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים,ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש.
ובשו"ת "ערוגת הבושם"(רי)כתב שמנהגם תורה הוא,וסמך לכך ממה שאמרו במדרש על הפסוק"כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם וכ"ו-הכתוב מדבר בתינוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים",שאינו יכול להשיח ולא לדבר "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש",שאביו מקדישו לתורה.
ולכן כתב שאין להקדים את התגלחת לפני שלש שנים ואין לאחרו,אולם אם איחור התגלחת הוא בשביל לקיים התגלחת בחג הסמוך לגיל שלש או לגלחו בל"ג בעומר,מותר לאחרו.
ורבי חיים ויטל כתב בשער הכונות(פסח,דרוש יב) "ענין מנהג שנהג ישראל ללכת ביום ל"ג בעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים במירון,ואוכלים ושותים ושמחים שם,אני ראיתי למורי ז"ל(האר"י)שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג בעומר וכל אנשיביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע,והרב יונתן שאגיש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי ללמוד עם מורי ז"ל שהוליך את בנו הקטן עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע,וכתבתי כל זה להורות שיש שורש למנהג הזה הנזכר".
