תשעה באב בהלכה ובאגדה

• בשו"ע כתוב שאדם רוצה לאכול סעודה מפסקת אז יושבים על הארץ. למה יושבים על הארץ? יש שני טעמים.

טעם א' כמו אבל ב"מ שיושב על הארץ.
טעם ב' – ויש כמו שכתוב על רבי יהודה בן עילאי שהיה יושב בין "תלמוד לכירים" דהיינו במקום מבוזה על הארץ.

• כתוב ברמ"א שנהגו בערב תשעה באב בצהריים אחרי חצות לא לומדים תורה רק דבר שמותר ללמוד בתשעה באב קינות כגון: איכה / איוב. אומר הגר"א שואל למה אסור ללמוד תורה? באמת לדעת מאמר מרדכי הספרדי ואני נהגתי ללומד תורה בערב תשעה באב אחר הצהריים. אומר הט"ז הוא שהיה לומד תורה בערב תשעה באב אחה"צ. אומר החת"ס פקודי ה' ישרים משמחי לב כתוב התורה נמשלה ללחם נמשלה לאוכל נמשלה לכמה דברים. אדם שיושב ולומד תורה אז כמו אם אדם אוכל בשר אסור לו לאכול מאכלי חלב 6 שעות אחרי זה, גם ככה אם אדם לומד תורה מביא שמחה בלב שלו שש שעות אחרי זה ואיך יכנס לתשעה באב כשהוא שמח? אם כך המצב נכון הוא שאמרו הפוסקים אדם למשל רוצה ביום תשעה באב ללמוד אמרנו הלכות אבלות, מועד קטן, איכה איוב. זה מותר ללמוד. יקח פס' באיכה יעיין בו וימצא עוד פרוש, יעשה חידושים על זה ויכתוב.

• בתפילת מנחה מזכירים "נחם" אחרי נחם אנחנו אומרים פסוקים של נחמה. ויש מקשים איך אומרים פסוקים של נחמה עדיין במנחה שאסור להגיד דברי תורה אסור לקרא תהילים אסור לקרא חוק לישראל אלא מה בגלל שזה נחמה, למה אדם קורא פסוקי נחמה? יש לו צער וה' הציל אותו וקורא פסוקי נחמה, אדם כשקורא פסוקי דנחמה זה חלק מצער רואה שה' עדיין עוד לא הציל אותנו עד אחה"צ ה' עוד לא הציל אותנו אנחנו מתפללים שה' יציל אותנו מהאבל הזה אז הנחמה הזאת היא חלק מאבל ולכן מותר להגיד אותה.

ותקנו חז"ל, יש נוהגים רק במנחה ויש נוהגים בשחרית ש"ץ אומר נחם את אבלי ציון ואת ירושלים אז כתוב עיר החרבה והבזויה והשוממה מבלי בניה היא יושבת, על כן ציון במר תבכה, תתן קולה ובסוף אומרים כי אתה ה' מנחם ציון בבנין ירושלים.

לפני כמה שנים היו כמה רבנים אומרים צריכים למחוק ולתקן את תפילת נחם אבלי ציון אבלי ירושלים, העיר הבזויה והשוממה מבלי בניה היא יושבת איך אתה אומר ככה על ירושלים? ירושלים שייכת לעמ"י כבשנו אותה אז אותם הרבנים שאז רצו לבטל השנה הם ודאי יגידו את זה אם מדברים על ירושלים לחלק אותה להוציא חלקים ממנה אז היא באמת בזויה ושוממה בלי בניה היא יושבת היא שפלה ,אם כך מדברים על ירושלים. אבל אנחנו כשיבוא יום תשעה באב ויבא המשיח אז את זה נאמר העיר היתה חרבה היתה בזויה ועכשיו רבת היא בגויים גדולה במדינות לא מתחשבים לא בקלינטון ולא באחרים ירושלים על תילה בנויה ירושלים ביהמ"ק תלוי על מקומו ותהיה שמחה גדולה.

• הרמב"ם כותב, לא דרש אלא כל מקום שכותב הרמב"ם זה דין הלכה זה.. שאר המקומות יכולים להגיד דרשות. עומד הנביא ואומר צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לכם ליום טוב. דרשות אפשר להגיד, אבל הרמב"ם שכותב כותב את זה להלכה. כתוב טבעו בארץ שעריה שיבר בריחיה מלכה ושריה הלכו לגולה באין תורה.

האלשיך ע"ה שואל מה זה טבעו בארץ שעריה? אומר השערים של ביהמ"ק משתי סיבות הם טבעו באדמה ונבוכדנצר לא יכל ליגוע בהם. אחד אומרים חז"ל ומובא ברש"י ג"כ, בזמן שלמה המלך רצה להכניס את שני לוחות הברית וארון הקודש לתוך בית המקדש שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, אז הם אמרו לו השערים אתה מלך הכבוד? אז אמר להם אני מלך הארץ והקב"ה הוא מלך הכבוד ולא נפתחו עד שאמר זכור דוד עבדך" מכיון שהשערים האלה מסרו את עצמם לכבודה של תורה לכן הם זכו שנבודכדנצר לא יגע בהם וטבעו בארץ שעריה. זה רש"י אומר, טעם שני מביא האלשיך הקדוש: שערים האלה דוד המלך הכין אותם, ואמר הקב"ה לדוד אצלך אתה לא תבנה את בית המקדש. דוד מלך ישראל חי וקיים. הכותל המערבי בנה אותו נשאר, השערים בנה אותם נשארו קיימים, אם יבנה את כל בית המקדש ישאר קיים ח"ו אז אין עצים ואבנים שהקב"ה יכלה חמתו עליהם כי זה נשאר, על כן מכיון שהוא בנה את השערים נשארו קיימים. השערים חיברו אותם בהברגה לקיר במלט לקיר או במסמרים לקיר אז השערים טובעים אבל הקיר שקשור לשערים לא צריך לטבוע, הורס אותו נבודכדנצר. שיבר בריחיה. הבריחים האלה שמחברים את השערים לקיר הוא שיבר. מקשה ירמיה הנביא, רבוש"ע הבריחים האלה השערים האלה טובעים הארץ ולא הולכים לגולה איך מלכה ושריה הולכים לגולה, מגלים אותם לחו"ל הורגים בהם ומענים אותם, למה טבעו בארץ שעריה נבודכדנצר לא נוגע בהם ואילו מלכה ושריה הולכים בגולה? כי אין תורה.

השערים עמדו לכבודה של תורה, לכבוד הקב"ה. בתקופה ההיא אין תורה, כשבא ירמיה להוכיח אותם לוקחים אותו לבית הסוהר זורקים אותו לבור. ומה שמוכיחים אותם הנביאים לא שמעו אז אם אין תורה, יש הבדל תראו הברזלים האלה השערים האלה שנלחמו לכבודה של תורה אז טבעו בארץ שעריה, אחרים אין תורה ולכן ירדו לגלות. כמה זה חשוב מאד. ועל כן תשעה באב זה ביום חמישי. ערב תשעה באב זה יום רביעי והלילה שלישי ז' באב שאז נכנסו האויבים לביהמ"ק אז כשאין תורה נחרב ביהמ"ק ומה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה להרבות תורה, להוסיף תורה וכשמוסיפים תורה אז יש כבר הכנה יותר לבנין בית המקדש לגאולה שלמה וכן יהיה רצון ונאמר אמן.