• כשחל יום טוב בערב שבת עושים עירוב תבשילין שעניינו הוא שתהיה אפשרות להכין דברים מיום טוב לשבת. וצריך להכין לערוב פת ותבשיל שיראה שמתחיל להכין את האוכל לשבת כבר מערב יום טוב ולא מחכה ליום טוב עצמו כדי להכין.
• אדם שאינו צריך לבשל מיום טוב לשבת כגון שמתארח אצל אחרים- צריך להדליק נרות- ולכן יעשה ערוב אך לא יברך עליו. מי שלא עירב כלל עירוב תבשילין יכול לסמוך באופן חד פעמי על העירוב של רב העיר.
• בליל שבועות נהגו להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה וישנם כמה טעמים לכך. וטוב שאדם ילמד כסדר שכתוב בזוהר (תנ"ך מדרשים וסתרי תורה) כך שיגיע לתפילת שחרית ומוסף של שבועות כשהשלים את כל התיקון מספירת העומר.
• ביום שבועות ישנה מצוות שמחה כבכל חג אך בשבועות מצווה אדם לשמוח יותר על קבלת התורה. נהגו לאכול מאכלי חלב? שהתורה נמשלה לחלב, אך צריך להיזהר שלא יגרם לו ע"י כך שיעבור על איסור בשר בחלב.
