• מצוות ספירת העומר מחולקת לשתי מצוות. בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים את קורבן העומר וגם סופרים. ומכיוון שמדובר בשתי מצוות נפרדות לכן גם כיום שאין קורבן העומר עדיין מקיימים מצוות ספירת העומר.
• מצווה זו היא על כל אחיד ואחד, ולכן לכתחילה כל אדם יספור לעצמו ולא יסמוך על הספירה של השליח ציבור. המצווה מתחלקת לשניים- יש מצווה לספור את הימים ויש מצווה לספור את השבועות.
• ישנה מחלוקת אם מצוות ספירת העומר בזמן עזה היא מדאורייתא או מדרבנן, דבר זה בא לידי ביטוי הלכה למעשה תהיה במקרה שאדם מסופק. בכל מקרה מצוות הספירה היא דווקא בלילה ולא ביום, ולכן אם שכח לספור בלילה- צריך לספור שוב ביום אך בלא ברכה.
• ספר רק ימים ולא שבועות או רק שבועות בלא ימים- ישנה מחלוקת גדולה האם יכול להמשיך לספור מכאן ולהבא. בשיעור מובאות כל השיטות במחלוקת זו אם ההלכה למעשה.
• אם שלא ספר בלילה- יכול לספור ביום בלי ברכה, אך אם שכח לספור גם ביום- אינו יכול להמשיך לספור בשאר הלילות בברכה אלא צריך לשמוע את הברכה מחבירו או משליח הציבור שיכוון להוציא אותו ידי חובה ואז לספור בלא ברכה.
