• בי"ז בתמוז אירעו לאבותינו כמה צרות קשות, שבגללם נקבע יום זה ליום צום. בימים אלו אנחנו נוהגים מנהגי אבלות שבסופם נחרב בית המקדש. יש מי שאומר שחורבן הבית הראשון היה בחודש תמוז אך מפני שהתבלבלו בחשבונות- נקבע צום ט' באב כצום על חורבן שתי בתי המקדש.
• כשתיקנו בתחילה את הצומות ה"קצרים" תיקנו שיהיו מתענים גם בלילה, אך כיוון שראו שקשה לצום נשארה תקנת הצומות רק ביום. אמנם פרט לאכילה ושתיה אדם צריך לנהוג במנהגי הצום כבר מהלילה ואכן, יש שאומרים שאמירת "עננו" היא מהלילה. אמנם למנהגינו אנחנו אומרים "עננו" רק מתפילת שחרית.
• בימי בין המצרים נמנעים מלברך שהחיינו כיוון שהברכה היא על השמחה שיש לאדם ובימים אלו אנחנו ממעטים בשמחה. גם לגבי שמיעת שירים ומנגינות בימים אלו אנחנו מחמירים כיוון שהדבר מביא את האדם לידי שמחה.
• כיוון שהימים האלו הם ימי דין אדם צריך להיזהר מלהיכנס בהם לסכנה. ומנהג ישראל קדושים לומר בימים אלה תיקון חצות גם בחצות יום. וצריך לדעת שעיקרה של התענית זה התשובה ולכן צריך דם לפשפש במעשיו בימים אלה.