דברי מרן הרב זצוק"ל:
יש להקדים ולומר שאת תיאור הבאת אבני החושן ואבני מילואים שמוזכרים אצלינו בפרשה, מקורם דווקא בתרגום "יונתן בן עוזיאל" לפרשת "ויקהל", כאשר שם מתאר בהרחבה בצורה ניסית ופלאית את הגעת האבנים :
" … ויש לבאר על מה שכתוב: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד", שהרי כתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל לקמן בפרשת ויקהל (שמות כ"ז, כ"ז-כ"ח) :
" וענני שמיא אזלין לפישון ודליין מתמן ית אבני בורלות חילא וית אבני אשלמותא לשקעא באיפודא ובחושנא ומחתן יתהון באנפי מדברא
– ענני השמים היו הולכים לנהר פישון ודולים משם את אבני השוהם ואבני המילואים שהיו צריכים כדי לשבץ אותם בחושן האפוד והיו מביאים אותם ומניחים אותם על פני המדבר
אזלין רברבני ישראל ומייתן יתהון לצרוך עיבידתא
– והיו הנשיאים החשובים שבעם הולכים ומלקטים אותם ומביאים אותם לצורך עבודת המשכן .
ותיבין ענני שמיא ואזלין לגן עדן
היו העננים שוב הולכים משם לגן עדן ובאים
ונסבין מתמן ית בושמא בחירא וית משחא דזיתא לאנהרותא וית אפרסמא דכיא למשח רבותא ולקטורת בוסמיא
ומביאים משם את הבושם ואת שמן המשחה [שמן זית זך] ואת שמן האפרסמון הטהור לשמן ולקטורת הסמים ".
אמנם הנס שבהבאת האבנים הוא פלאי, אך יוצר בעיה הלכתית האם מותר להינות ולקיים מצוות בדבר שבא בצורה ניסית ולא טבעית, או שבאמת מעיקר הדין יש להימנע מלהשתמש בדבר שהגיע בצורה ניסית אך במקרים של הוראת שעה ההכרח לא יגונה :
".. ויש לדון בשמן שבא מהשמים אם כשר לעבודת המשכן, והרי התורה ציוותה שיהא עשוי מזית ושיש לכתות אותו באופן שמכל הזיתים יוציאו אחד המשובח שבהם והוא ה"כתית" הנדרש, ושמא היתה אז הוראת שעה כיון שלא היה במדבר זיתים ולא היתה אפשרות אחרת. "
הרמז שהתורה חוזרת על שמן בהדגשה על המילה "כתית", שהשמן מרמז על התורה, וה"כתית" על עמל התורה :
"… ועוד אומרים בעלי המסור על הפסוק: "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" – רמזה התורה כאן על אופן לימוד התורה, שאדם צריך "לכתות" את עצמו ולעמול בעמל רב כדי שיהיה לו למאור לעולם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא."
