השאלה נשאלה ע"י הרב אליה סרור, יו"ר עמותת "אורות הכרמל".
שלום לכבוד עטרת ראשנו מרן הראשון לציון שליט"א. ברוך ה', זכינו לפתוח נקודה לקליטת שידורי הלוויין בטירת הכרמל בסיועם של מר אשר אברג'ל מנכ"ל מעלה, מר אריה פרג'ון ממלא מקום ראש העיר, ורוני אליהו יו"ר המועצה הדתית בעירנו.
שאלתנו נשאלה על ידי אחד המתמידים בהשתתפות בשיעורים רבי דוד יפרח, השאלה היא בדין שינוי צדקה. ברוך ה' היום לכל יהודי יש בביתו מספר קופות צדקה השייכות למוסדות שונים ומיועדות למטרות שונות. אדם ששם כסף צדקה בקופה שרשום עליה שם מוסד מסוים, האם מותר לו לתת מהכסף המושם בקופה זו גם למוסדות אחרים ולמטרות אחרות
בלימוד הסוגיא הגענו להבנה שמוקד השאלה הוא, האם מרגע שהונח הכסף בקופה הביתית נחשב שהגיע ליד הגבאי או שעדיין הוא ברשות התורם ויכול לשנותו. תודה לכבוד הרב ולכל המסייעים בקודש."
תשובה: מכיון שאתם יושבים ולומדים, אז כדאי לכם ללמוד בפרק ד' הלכה ה' במשניות שקלים וברמב"ם פרק ג' על הלכה זו מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
אבל הלכה למעשה, אדם שמקבל קופת צדקה, הקופה, הקופסה הזאת אם זה פח או פלסטיק, שייכת למוסד. אבל המקום של הקופה שייך לי. הבית שייך לי. כשבא האדם הזה ואומר לי אדוני אני רוצה לשים אצלך קופה ואני מסכים, כלומר, אני מסכים שהקופה תהיה במקום הזה, ואני "מקנה" את המקום הזה או "משאיל" את המקום הזה לבעל הקופה. ואני גם יכול לקחת את הקופה מכאן ולשים במקום השני ואני משאיר את המקום השני. בהסכמתי. ברגע שאני שם את הכסף בתוך הקופה הקופה הזו היא "כליו של קונה" והוא כבר זכה בזה. איך אני אקח את זה ממנו בחזרה?!
ואפילו אם אני לוקח את זה בשביל מוסד אחר מי מתיר? הרי בהסכמתי לקחתי את הקופה והרשיתי לו לשים את זה בבית שלי, והמקום כבר קנה, והכלי שלו, והכלי של הקונה ברשות הקונה – בקרקע באופן סמלי- זה שלו, והכסף שאני שם בתוך הקופה שייך לו. אבל אם אדם יש לו הרבה קופות, ואין לו כח לחלק בכל הקופות, לפני שהוא שם בקופה הוא אומר, אני שם בקופה הזאת כסף, ומה שיש בקופה הזאת אני אחלק אחר כך לכל הקופות. מראש אמר את זה. מראש חשב על זה. אז אם חשב על זה מראש לפני שהוא שם את הכסף, אז כבר כאילו שאני לא מקנה לו את הכסף הזה לבעל הקופה.
ויותר מזה. יש אנשים רוצים לפרוט כסף ואין להם, אבל בקופה יש. אז הם פותחים ולוקחים פרוטות ומכניסים את הכסף הגדול. בסדר. אין בזה בעיה, אין בזה שום בעיה. אבל לפעמים אדם לוקח את הפרוטות ואומר אני אשים את הכסף שלי אחר כך בקופה, זה לא. תשים צ'ק בתוך הקופה הזאת, ואם אתה רוצה לקחת כסף מהקופה בהלוואה מותר לך, אבל תשים צ'ק. אין לך צ'ק, שים נייר: "אני חייב בתוך הקופה הזו סכום כזה וכזה". ולא יגיד אני אזכור, אין אני אזכור. זה יצר הרע אומר לאדם שהוא יכול לקחת וישכח אחר כך. אחר כך כשבא הגובה שלה קופה יראה ניירות יאמר אדוני תראה כתוב שלקחת בהלוואה, תשלם לי את זה, אז תשלם את זה. ואם יאמר אדם אני שלמתי את הכסף אחר כך, על זה כתוב בגמרא בעניין פורים, ששאלו פעם אם אדם נתן כסף, אם יש לו כסף בכיס אם זה שייך לפורים או לעניים, ואמר כל הכסף שלי ושל העניים הכל יהיה לפורים זה בסדר גמור.
וכן אם"הביאו לו קופה ושמו את זה אצלו והוא מחכה ולא בא בעל הבית מי שנתן את הקופה, והוא מחכה ומחכה ומחכה והוא לא בא! חודש חודשיים, ואין לו מקום בשולחן כי הוא צריך למלאות קופות אחרות. אז אם רשום על הקופה תיבת דואר או כתובת ישלח להם מכתב, רבותי, יש לי קופה מלאה כבר ואני מבקש מכם לבוא ולקחת אותה, ואם תוך חודש לא תבואו לקבל את זה אני אעשה בה מה שאני רוצה. למה אני לא אומר לשלוח את זה לחשבון? כי יכול להיות שהישיבה נסגרה, המוסד נסגר ולכן לא באו, אין גובה, לכן ישלח מכתב והם יכתבו לו ויגידו לו אדוני תביא את הכסף, תשלח את הכסף בדואר, והוא ישלח. אבל אם אחר חודש לא קיבל תשובה אז הוא לא חייב להשאיר את זה ומותר לו לקחת את הכסף הזה ולחלק את זה לישיבות המתאימות בערך, אם זה לישיבה – לישיבה, אם זה לחלק לעניים – לעניים, באותו הדרך ובאותו התוכן של הקופה יקח ויחלק את זה את הכספים האלה.לעתיד לבוא כתוב: 'ומלאה הארץ דעה', חכמה תהיה, עניות בשכל לא תהיה, וגם עניות לא תהיה בעולם מכיון שיהיה עושר ושפע בעולם. יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה, "בצדקה תכונני" ובזכות הצדקה נגאל, ויהי רצון שיהיה בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן
