כרטיס כניסה לגן עדן

אם אדם מקיים בעצמו "לא יחל דברו" ששמר כל מוצא פיו ולא חילל –
את דיבורו אזי יקיימו בו במידה כנגד מידה "ככל היוצא מפיו יעשה", וכמובא במעשה עם ר' יהושע בן לוי
הגמרא כתובות דף ע"ז ע"ב מספרת: "כי הוה שכיב כשהגיעה שעתו של ריב"ל להפטר מן העולם –
רש"י( אמרו ליה למלאך המות זיל עביד ליה רעותיה ציוו על מלאך המוות לקיים את רצונו של רבי
יהושע בן לוי, ולא לנהוג בו כבכל נפטרי עלמא(. אזל איתחזי ליה ) הגיע אליו מלאך המוות ונראה אליו
בגלוי, ואמר לו שבא ליטול את נשמתו(. א"ל אחוי לי דוכתאי, אמר ליה לחיי )ביקש ריב"ל ממלאך
המוות שיראה לו את מקומו בגן עדן, והסכים(. א"ל הב לי סכינך דלמא מבעתת לי באורחא, יהבה
ניהליה ) שוב ביקש ממנו שיתן לו את חרבו שבה הוא נוטל נשמות, שמא יפחיד אותו בדרך, והסכים גם
לכך(. כי מטא להתם דלייה, קא מחוי ליה, שוור נפל לההוא גיסא )כשהגיע ליד חומת הגן עדן, הרים
אותו מלאך המות מעל החומה והראה לו את מקומו, ומייד קפץ ריב"ל כדי לברוח ממלאך המוות(. נקטיה
בקרנא דגלימיה, א"ל בשבועתא דלא אתינא )החזיק אותו מלאך המות בגלימתו כדי לעכבו, ונשבע לו
ריב"ל שלא ישוב אליו(. אמר קודשא בריך הוא אי איתשיל אשבועתא ניהדר אי לא לא ניהדר )לא
רצו בית דין של מעלה לדון בפרשייה זו, והקב"ה בעצמו התערב ואמר שאם פעם בחייו נשאל ריב"ל על
נדרו, גם עתה יתירו לו את נדרו, ואם לא נשאל על נדרו, גם עתה לא יישאל על נדרו ויישאר במקומו בגופו,
וכך היה.